ינו 012015
 

נשלמה בנייתו של בית-הכנסת המפואר "תפארת ישראל" (בית-הכנסת ניסן ב"ק) של עדת החסידים בירושלים, שבנייתו נמשכה ארבע-עשרה שנים.

חיים אמזלאג התמנה לסוכן קונסולרי של בריטניה ביפו. הקהילה היהודית ביפו גדלה מכ-400 נפש בשנות החמישים לכ-1,000 נפש (מהם כ-200 אשכנזים) בתחילת שנות השמונים.

קבוצה קטנה מקרב צעירי העדה הפרושית בירושלים, בראשות יהושע ילין, יואל משה סלומון ובן-ציון ליאון, הקימה חברת מניות, כדי לרכוש קרקע ממשלתית שהוצעה למכירה בסביבות יריחו ולהקים שם מושבה חקלאית. העיסקה לא יצאה אל הפועל בשל רתיעת הממשלה התורכית.

ההיסטוריון צבי גרץ מבקר בארץ ועם שובו לגרמניה הוא תוקף את משטר החלוקה וקורא להקמת מוסדות חינוך מודרניים ליתומים, כדי להאבק בסכנת המיסיון. בברלין הוקמה אגודה בראשות הרב עזריאל הילדסהיימר, שמטרתה להקים בתי יתומים בירושלים, שבו ילמדו גם לימודים כלליים ומלאכה. סביב תוכנית זו שוב ניטש פולמוס עז בשל התנגדות רוב הגורמים בירושלים, אשכנזים וספרדים. ב-1876 שוּכּן גרעין של בית היתומים החדש ב"מקווה ישראל" ובו ארבעה יתומים, בני העדה הספרדית. ב-1880 נפתח בית היתומים החדש בירושלים, בחסות הקונסול הגרמני. מוסד זה התפתח לאטו וזכה להצלחה. ב-1888 התמזג בית-הספר של בית יתומים עם בית-הספר למל, בהנהלתו של אפרים כהן. בתגובה על הקמת בית היתומים המודרני, יזמו החרדים הקמת בית יתומים חרדי משלהם, בחסות הרב דיסקין.

בסוף שנות השבעים למדו במוסדות החינוך החדשים בירושלים כ-350 תלמידים.