ינו 012015
 

בברלין נוסדה ב-1878 "מפלגת הפועלים הנוצרית-סוציאליסטית", בהנהגת הכומר אדולף שטקר( Stoecker, 1835-1909)). אף שמפלגה זו חרתה על דגלה את המלחמה בסוציאל-דמוקרטיה, עיקר מחצה הופנה כנגד היהודים. היהודים קופצים בראש – טען שטקר – הם מנצלים את הזכויות שהוענקו להם ומסכנים את הגרמניו­ּת.

יצא לאור מחקרו הגדול של המלומד הגרמני יוליוס וולהאוזן (Julius Wellhausen, 1844-1918), "מבוא לתולדות ישראל"Prolegomena zur Geschichte Israels) ). וולהאוזן, פרופסור למדעי המזרח, תיאר וניתח בספרו את התפתחות המונותיאיזם הישראלי ואת ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל, בהתבסס על ניתוח קפדני ומעמיק של המקרא ושל הספרות היהודית והנוצרית בימי בית שני. וולהאוזן הציב אתגר אינטלקטואלי כביר בפני חוקרי המקרא והדת היהודית בדורות הבאים, בייחוד המלומדים היהודים, שברובם הסתייגו מגישתו ה"נוצרית" של וולהאוזן, גישה המשבחת את הפן האוניברסלי של אמונת ישראל ומגנה את הפן הלאומי הבדלני שלה, שלטענת וולהאוזן השתלטה על אמונת ישראל המקורית בימי בית שני.

הפעילות המחקרית האינטנסיבית של מלומדים גרמנים כמו וולהאוזן, שגילו עניין רב בתולדות המזרח הקדום ובתולדות עם ישראל בימי בית ראשון ובימי בית שני, הבליטה פי כמה את שקיעת מדעי היהדות ("חכמת ישראל") וירידת רמת היצירה המחקרית בקרב הדור הבא של המלומדים היהודיים, האפיגונים של דור המלומדים הדגולים שהניחו את היסודות ל"חכמת ישראל" במחצית הראשונה של המאה ה-19 – גייגר, צונץ וגרץ. ירידה זו ניתן היה לקשור בדעיכת העניין של הציבור היהודי בנושאי היהדות. יהודי גרמניה היו שרויים בתהליך מואץ של התאקלמות במרחבי  התרבות והמדעים החדשים שנפתחו בפניהם.