ינו 042015
 

בהונגריה, שב-1867 הפכה שותף שווה מעמד בקיסרות האוסטרו-הונגרית, נתגברה הלאומנות ועמה התסיסה האנטישמית. עשרות אגודות אנטישמיות צצו בערי השדה בכל חלקי הונגריה. מצד אחד גבר הלחץ על היהודים להזדהות עם הלאומיות ההונגרית ולסגל לעצמם את הלשון והתרבות ההונגרית; מצד שני נשמעו ברמה הקולות הדורשים את הוצאת היהודים מחייה של הונגריה. כמה צירים ליברליים שעברו תהליך של הקצנה לאומנית בלטו כדוברים האנטישמיים בפרלמנט ההונגרי, ובראשם גיזו איסטוצי). ב-1878 הציע איסטוצי להעביר את היהודים לפלשתינה, למען יקימו שם את מדינתם.

פולמוס ער התלקח סביב חיבורו האנטישמי של פרופסור אוגוסט רוהלינג ( August Rohling 1839-1931), מרצה באוניברסיטת פראג, "יהודי התלמוד" ( Der Talmudjude), שיצא לאור ב- 1871. רוהלינג שאב מלוא חופניים מספרו של אייזנמנגר, "היהדות הנחשפת" (1700), אך בניגוד למקור היה ספרו של רוהלינג גדוש טעויות, שיבושים וזיופים. התיאולוג והמזרחן הפרוטסטנטי, פרנץ דליטש (Franz Delitzsch) , יצא בביקורת חריפה על ספרו של רוהלינג; אך ככל שרבו ההתקפות על רוהלינג, כן גברה הפופולריות של חיבורו האנטישמי, שזכה למהדורות רבות.