ינו 012015
 

פברואר. בצו קיסרי הוקם "הוועדה העליונה לבחינת החקיקה הקיימת ביחס ליהודים". בראש הוועדה הוצב שר המשפטים, הגרף פאלן, והשתתפו בו נציגי משרדי הממשלה השונים.

מאי. לאחר תקופת רגיעה שנמשכה כשנה, פרץ פוגרום בעיר רוסטוב, על נהר הדון. כמאה דירות וחנויות של יהודים נהרסו ונבזזו.

יולי. חודשיים לאחר פוגרום רוסטוב פרץ פוגרום בעיר יקטרינוסלב. הצבא התערב ביום השני לפרעות. ההמון הפרוע לא נרתע מפני הצבא ובקרב שהתפתח בין הפורעים לצבא נפצעו ונהרגו עשרות אנשים. בחודשים אוגוסט-ספטמבר היו התפרצויות נוספות בכמה ערים ועיירות בפלך יקטרינוסלב. בפוגרום שהתחולל בנובומוסקובסק ב-4 בספטמבר נהרסו רוב בתי היהודים.

באודסה הוקם ועד פעולה, ביזמתה של קבוצת אישים – יהודה לייב פינסקר, משה לייב ליליינבלום, פרופ' צבי הרמן שפירא, ד"ר מכס מנדלשטם – כדי לתאם בין כל האגודות להגירה יהודית, שקמו ברוסיה בעקבות הפרעות, וכדי לייסד מרכז להתיישבות יהודית "אם אפשר בארץ-ישראל". נוסח זה תאם את השקפתו של פינסקר, כפי שהובעה ב"אוטואמנציפציה". כמו כן הוחלט ליזום כינוס קונגרס יהודי, בהשתתפות נציגי כל האגודות הפועלות בנושא ההגירה וההתיישבות. הארגון האודסאי עדיין לא נשא אופי ציוני מובהק; רק בקיץ 1884 הוקמה באודסה אגודת "זרובבל", שמיקדה את עניינה בהתיישבות בארץ-ישראל והצטרפה לשורת אגודות "חובבי-ציון" ברוסיה.

ספטמבר. ביזמת אגודת "בני ברית" בקאטוביץ שבשלזיה העליונה, על גבול רוסיה, התכנסו נציגי כמה אגודות של חובבי-ציון, מגרמניה, רומניה ורוסיה, והחליטו על כינוס נרחב יותר, שיביא לאיחוד כל האגודות הפועלות למען ציון, בהנהגת מרכז אחד. על פי הצעת האגודה באודסה, הוחלט לדחות את הכינוס בשנה אחת, לצורך הכנות.

במשך שנת 1883 פחתה בהרבה יציאת היהודים מרוסיה. לעומת 17,000 שיצאו ב-1882, רק 7,000 יצאו ב-1883. רובם התרכזו בעיר הגבול ברודי ויציאתם אורגנה באמצעות ארגוני סעד יהודיים, שקמו בערי מערב אירופה במיוחד למטרה זו.