ינו 042015
 

אגודת "יסוד-המעלה" של חובבי-ציון במזריץ' רכשו 2,000 דונם על חוף ימת החולה מאת יהודי צפתי והקימו את המושבה יסוד-המעלה. המתיישבים היו יהודים חרדים, חסרי ניסיון וסבלו קשות מן המלריה ומן התנאים הקשים במקום. רק ב-1887, משהסכים הברון לפרוס על המושבה את חסותו, עלתה על דרך חדשה.

8 באפריל. הממשל העותמני הודיע כי הכניסה לארץ תותר רק לעולי-רגל, לתקופה של שלושים יום. הוראה זו נתקלה במחאה עזה של המעצמות, שראו בה פגיעה קשה בהסדרי הקפיטולציות.

אליעזר בן-יהודה ייסד את העיתון "הצבי", שבמשך הזמן הפך לכלי הביטוי של הישוב החדש בירושלים ובארץ. סביב בן-יהודה התקבצה חבורת צעירים – אשכנזים וספרדים – ששאפו לחולל תיקונים במשטר החיים של הישוב הישן, לקדם את ההשכלה ואת רעיון העבודה. העיתון היה פופולרי ותפוצתו גדלה במשך השנים מ-400 ל-1,200. תחילה הופיע כשבועון, ובמשך השנים יצא פעמיים בשבוע ולאחר מכן יצא כיומון (1908) – היומון הראשון בארץ.

דצמבר. תשעה ביל"ויים התיישבו על אדמות קטרה, 3,000 דונמים, שנרכשו ביזמתו של פינס, והקימו את המושבה גדרה. התחלותיה היו מצער. הברון סירב לתמוך בצעירים, שאותם כינה  "אלמנטים שליליים". עיקר התמיכה במושבה הנאבקת על חייה הגיעה מחובבי-ציון ברוסיה. בצביונה לא היתה המושבה שונה משאר המושבות, למרות חזונם מרחיק הלכת של הביל"ויים. מכ-60 הביל"ויים שהגיעו לארץ, שליש ירדו; שליש נאחזו בראשון-לציון ובגדרה; שליש התפזרו בארץ.