ינו 042015
 

התפרסם גילוי-דעת מטעם רבני ירושלים, "קול מהיכל", ובו התקפה חריפה על תנועת "חיבת-ציון" ומפעל ההתיישבות בארץ-ישראל: המפעל כושל ונזקק לתמיכה כספית מן החוץ. חובבי-ציון מעיזים לתקוף את הישוב הישן ומוסדות החלוקה שלו, שהם יעילים ומצליחים פי כמה מאלה של הישוב החדש. חובבי-ציון בארץ ובחו"ל הגיבו בחמת זעם. וראשי הכוללים של הישוב הישן פרסמו כרוז פייסני, בו טענו כי אין שוללים את מפעל ההתיישבות, אלא מבקשים להגן על מוסדות החלוקה של הישוב הישן.

איל התה, קלמן זאב ויסוצקי, הגיע לארץ כשליח "חובבי-ציון" ברוסיה. הוא סייר במושבות, בדק את אפשרויות הסיוע להן ופעל להקמת גוף משותף לישוב הישן והחדש לתיאום הפעולות בארץ ולסיוע למושבות בארץ. מאמץ זה נכשל בסופו של דבר ועורר את כעסו של הברון רוטשילד ואת חשדותיה של הממשלה התורכית. ויסוצקי מינה את אברהם מויאל לשמש כנציג "חובבי-ציון" ביפו. אלעזר רוקח התמנה כמזכיר. מינויו של רוקח התברר כמיקח טעות. הוא היה איש ריב ומדון וחיכוכיו עם הסובבים אותו הסבו נזק רב לפעילות בארץ. ב-1887 פוטר מתפקידו ומאז הפך שונא ומתנגד למפעל ההתיישבות, אותו תקף והשמיץ ללא הרף מעל דפי העיתון "חבצלת".

לאחר פטירתו החטופה של מויאל ב-1886 התמנה שמואל הירש, כממלא מקומו. צעד זה נעשה על דעתו של הברון רוטישלד. בהשפעת הירש, הסכים הברון להגדיל את תמיכתו בפתח-תקוה, אף כי היא שמרה על מעמדה העצמאי ולא נמנתה על מושבות הברון.

ערכים אישיים
  1. אלעזר רוקח (1914-1854), יליד ירושלים, נכדו של ישראל בק. עבר לצפת ומשם פרסם כתבות על יהודי צפת בעיתונות העברית בחו"ל. החל מפרסם גם ב"החבצלת" ונמנה על הצעירים הקוראים לתמורות בישוב הישן ולהתיישבות חקלאית. ב-1878 נמנה על מייסדי המושבה גיא-אוני (לימים ראש-פינה). ב-1880 יצא לרומניה לגייס כספים בשליחות המושבה. הוא לא קצר הצלחה, אך תרומתו להפצת רעיון "חיבת-ציון" ברומניה היתה גדולה. ניסיונו להשתלב בעסקנות הישוב החדש בארץ נכשל, בהיותו איש ריב ומדון. בפולמוס השמיטה צידד רוקח בעמדת רבני הישוב הישן והביא לקרע מוחלט בינו לבין פקידות הברון ועסקני הישוב החדש. ב-1897 יצא את הארץ, נע ונד בגליציה כמרצה וכעיתונאי.