ינו 012015
 

12 בפברואר. "היום", עיתון יומי עברי ראשון, יצא לאור בס"ט פטרבורג. היוזם והעורך היה יהודה לייב קאנטור ( 1915-1849 ), שלמרות כל הספקות והלגלוגים הוכיח כי הוצאת עיתון יומי בעברית היא אפשרית. תרומתו להתפתחות השפה העברית היתה עצומה, כיוון שנקט סגנון כתיבה ענייני, שבו דיווח על האירועים הפוליטיים והציבוריים, כדוגמת העיתונים האירופיים הגדולים. בהפקת העיתון הסתייע קאנטור בסופר דוד פרישמן, שהיה אחראי לטורים הספרותיים ויהודה לייב קצנלסון (שמו הספרותי בוקי בן יגלי, 1917-1846), שהיה אחראי לנושאים המדעיים. קאנטור נאלץ לסגור את העיתון לאחר שנתיים, כיוון שלא עמד בתחרות עם שני העיתונים העבריים הוותיקים, "המליץ" ו"הצפירה", לאחר שאלה עברו אף הם למתכונת יומית, בעקבות "היום", וכן משום שרוב קוראי עברית נמנו על חובבי-ציון ואלה לא אהבו את הנימה הביקורתית שנקט העיתון כלפי התנועה.

ערכים אישיים
  1. דוד פרישמן (1922-1859), נולד בסביבות לודז'. קיבל חינוך תורני ומשכיל. החל מפרסם סיפורים ושירים כבר בגיל 15. פרץ סמולנסקין קידם את פניו ככוכב חדש שדרך בשמי הספרות העברית. פרישמן בלט בסגנונו המיוחד הנשען על שפת המקרא והראה עד כמה גמיש ומדויק יכול להיות השימוש בה, ללא השוואה עם הסופרים שקדמו לו. פרישמן הסתייג מן העברית הפרוזאית החדשה של סופר בולט כמנדלי מוכר ספרים ומן העברית המדוברת החדשה שחלחלה אל המאמרים המתפרסמים בעיתונות העברית. פרישמן היה דוברה המובהק של הגישה האסתטית בספרות וטען בתוקף כי אין לשעבד את הספרות והאמנות לצרכים לאומיים וחברתיים. נאמן לגישתו זו התמסר לתרגומי מופת מן הספרות האירופית והעולמית – מיצירותיהם של ביירון, היינה, האנס כריסטיאן אנדרסון, האחים גרים, אוסקר ויילד, אנטול פרנס, ניטשה. בשנים 1912-1911 ביקר פעמיים בארץ-ישראל והתלהב ממראה עיניו ומשמע אוזניו. הוא הפך תומך נלהב של המפעל הציוני והודה כי טעה בהערכת העברית המדוברת החדשה..