ינו 012015
 

נוכח הריבוי היחסי של סטודנטים יהודים בבתי-הספר התיכוניים ובמוסדות ההשכלה הגבוהה, הוציא שר החינוך הרומני תקנה הקובעת כי "בני התושבים הזרים" יתקבלו לחינוך תיכוני רק לאחר קבלת כל ילדי האזרחים הרומנים הנרשמים ללימודים, ובהתאם למספר המקומות שיישארו פנויים. כעבור עשר שנים הורחבה תקנה זו גם על מוסדות ההשכלה הגבוהה.

מערכת חינוך אלטרנטיבית, של בתי-ספר יסודיים ותיכוניים קמה בקרב הציבור היהודי. הממשלה פתחה במערכה לחיסול בתי-הספר היהודיים. הגבלות שונות הוטלו על פעילות בתי-הספר. הממשלה אסרה קיום הוראה בימי ראשון. משהשביתו בתי-הספר היהודיים את הלימודים בימי שבת וראשון, טענה הממשלה כי החוק מחייב לקיים ששה ימי לימודים בשבוע. בבתי-הספר יהודים עברו ללמד גם בימי שבת, אך הקפידו לקיים לימודי דת בלבד ביום זה. הממשלה הגיבה בטענה, כי בתכנית הלימודים הממלכתית לא אושר יום מיוחד ללימודי דת…

כנגד מאמצי ההתארגנות בקהילה היהודית נקטה הממשלה מדיניות של גירוש פעילים "המסוכנים לביטחון המדינה". בין המגורשים היה ד"ר משה גאסטר (1939-1856), מרצה לספרות רומנית באוניברסיטת בוקרשט. הוא עבר לאנגליה (1885) ונבחר שם לשמש כרב הקהילה הספרדית בלונדון. היה בין הפעילים המרכזיים של חובבי-ציון באנגליה ונמנה על מייסדי הפדרציה הציונית האנגליה ב-1896.

יהודים הם שייסדו את המפלגה הסוציאליסטית (סוציאל-דמוקרטית) ברומניה, ורוב חברי המפלגה היו יהודים. הממשלה רדפה באף ובחמה את פעילי המפלגה הזאת.