ינו 012015
 

16 ביוני. הוועידה השנייה של חובבי-ציון התכנסה בדרוסקניק, בהשתתפות שלושים צירים מעשרים ערים ברחבי רוסיה, רבים מהם צעירים, בשנות העשרים של חייהם. פינסקר הגיש שוב את התפטרותו מטעמי בריאות ובשל כישלון המאמצים להשיג רישיון מן הממשלה לייסוד "חברה יהודית ליישוב ארץ-ישראל". בלחץ צירי הוועידה חזר בו מהתפטרותו. צירי הוועידה דחו את תביעתו של הרב מוהילבר להעמיד בראש התנועה "יהודים כשרים". הוועידה חשפה שוב את השסע הפנימי בין דתיים וחילונים, אף שהאחדות נשמרה ולא חל שינוי משמעותי בארגונה של התנועה ובריכוז הסמכות בידי פינסקר והמרכז באודסה. עם זאת, הוקם גוף של "גבאים יועצים", בהרכב של שלושה רבנים ושלושה חילונים, כדי לייעץ ל"גבאי הראשי", הוא פינסקר. בכך ביקשו להבטיח את האיזון הפנימי בתנועה. הוחלט לשנות את שם התנועה מ"יסוד מזכרת משה מונטיפיורי" לחברת "חובבי-ציון". בקופת התנועה הצטברו לא יותר מ-5,300 רובלים ובסכומים אלה לא ניתן היה לפתח פעילות של ממש בארץ-ישראל.

יולי. על פי הוראת הצאר, הוציא שר ההשכלה, דליאנוב, תקנה המגבילה את מספרי התלמידים היהודים המתקבלים לבתי-הספר התיכוניים והגבוהים ברחבי הממלכה. תקנה זו, שנודעה בשם "נומרוס קלאוזוס", קבעה כי שיעור התלמידים היהודים שיוכלו להתקבל ללימודים בבתי-הספר בתחום המושב לא יעלה על עשרה אחוזים מכלל התלמידים. מחוץ לתחום המושב יהיה השיעור חמישה אחוזים, ובערים המרכזיות – שלושה אחוזים.

תקנה זו פגעה קשות באלפי נערים וצעירים יהודיים, בעיקר בתחום המושב, שביקשו לרכוש השכלה ושאיפתם זו נבלמה בשערי הגימנסיות והאוניברסיטאות ברוסיה. חלק ניכר מן הצעירים האלה עשו דרכם אל בירות התרבות בארצות המערב, כדי לרכוש שם השכלה ומקצוע אקדמי – בגרמניה, בשוויץ ובצרפת.

7 ביוני. פוגרום אכזרי פרץ בניז'ני-נובגורוד. עיר זו שכנה מחוץ לתחום המושב ושהתגוררו בה רק כעשרים משפחות יהודיות. שמונה יהודים נרצחו. אף שהרוצחים הועמדו לדין ונענשו, הורו השלטונות לבדוק את חוקיות שהייתם של היהודים בעיר.

התוצאות החמורות של הפוגרום בניז'ני-נובגורוד המריצו את השלטונות להגביר את האמצעים למניעת התפרצויות נוספות כנגד היהודים. בכך נבלם גל הפוגרומים של שנות ה-80'.