ינו 042015
 

איכרי זיכרון-יעקב התקוממו על פקיד הברון, וורמסר, ודרשו את הדחתו. מרידה זו דוכאה לאחר שששה מראשי המורדים סולקו מן המושבה והוסרה התמיכה משאר משפחות המתקוממים. אלה הביעו חרטה גמורה. ההתקוממות דוכאה. משטר הפקידות התחזק וההגבלות על האיכרים הוחמרו.

מסדר "בני-ברית" הקים לשכה בירושלים, ביזמתו של ד"ר וילהלם הרצברג, מנהל בית-היתומים מיסודם של יהודי גרמניה. לשכה זו ריכזה סביבה את פעילי הישוב החדש בירושלים. פעולה חשובה נוספת שפיתחה היתה השכלת מבוגרים, באמצעות שיעורי ערב בבית-הספר למל, שמשכו קהל רב.

בירושלים נוסדה אגודה, "למען ציון", ביזמת הרב עזריאל הילדסהיימר מברלין ותרומות יהודי גרמניה, שפעלה להגשמת רעיון יוצא דופן: קליטת בעלי מלאכה יהודים בערים ערביות. תודות למאמציה של האגודה הוקמו גרעינים של ישוב יהודי ברמלה, לוד, שכם ועזה. הגדול שבהם היה הישוב היהודי ברמלה, שעד סוף המאה הגיע ל-170 נפש. פועלים שעבדו במושבות הסביבה מצאו מגורים ברמלה. האגודה פעלה לפיתוח מוסדות הרפואה בירושלים.

בירושלים נחנך בניינו החדש של בית-החולים ע"ש רוטשילד, בקרבת "מגרש הרוסים" ובו 25 מיטות. ועד מהרה יצאו לו מוניטין כבית-החולים המשוכלל ביותר בעיר.

בניית שכונות יהודיות חדשות, מחוץ לחומות העיר, בניית מוסדות רפואה, בתי-מלון ובתי עסק נתנו תנופה רבה למקצועות הקשורים בבניין – חציבה, סתתות ובנייה. בסוף המאה נאמד מספר האומנים והפועלים בירושלים בכ-2,000 איש. משפסקו עבודות הבנייה ניכרה תנועת הגירה של אומנים ופועלים אל ערי השפלה והחוף, בכלל זה ערים ערביות.

המושבה הקטנה גדרה הותקפה בלילה. צעירים ממושבות הסביבה חשו לעזרתה. השלטונות אסרו למחרת כמה חשודים.