ינו 042015
 

משלחת של עסקני "חיבת-ציון", בראשות הרב שמואל מוהילבר, הגיעה לארץ. בשיחות עם רבני הישוב הישן הושגה הסכמה להפסיק את ההתקפות ההדדיות. ראשי הכוללים של הישוב הישן הודיעו על תמיכתם ברעיון ההתיישבות. ראשי חיבת-ציון הודיעו כי לא יפריעו למגביות החלוקה.

בעקרון (מזכרת בתיה) פרץ המרד החמור ביותר נגד פקידות הברון. איכרי עקרון טענו תמיד כי אדמות המושבה שייכות להם ולא לפקידים. משהוחלט להרחיב את שטח המטעים במושבה, עמדו כמה איכרים על זכותם לנטוע על חלקותיהם, בעוד הפקידות דרשה ריכוז הנטיעות של המושבה במקום אחד. הפקיד בלוך ציווה לעקור את המטעים הפרטיים וכל איכרי המושבה קמו עליו. בית-דין רבני בירושלים פסק לטובת הפקיד. האיכרים עמדו במריים. מרד זה הכעיס את הברון ביותר, בשל התקוות המיוחדות שתלה במושבה זו. רק לאחר צעדי דיכוי נמרצים, מאסרים וגירושים, נכנעו האיכרים וחתמו על הודאה בבעלותו של הברון על כל אדמות המושבה ורכושה. לאחר מרידה זו שקטו המושבות והשלימו עם משטר הפקידות שרעץ את עצמאותם ושבר את רוחם החופשי.

ביפו הוקם ועד קהילה ביזמת האשכנזים. בתוך שנה הצטרפו גם הספרדים והסכימו על ועד עיר מאוחד, הראשון מסוגו בארץ. הוועד הוכיח פעלתנות בפיתוח מוסדות ציבור ובסיוע לעולים שנחתו בנמל יפו. ביזמת לשכת "בני-ברית" הוקם  בית-החולים "שער-ציון"; כן הוקמה ספרייה ציבורית, "שער-ציון", תלמודי-תורה, בתי-כנסת, ובית-ספר עברי ראשון בהנהלת ישראל בלקינד.

נוסדה המושבה רחובות. בפורים עלו ראשוני המתיישבים על אדמות הכפר דוראן (10,000 דונם), שנקנו ביזמתו של  יהושע חנקין. המושבה הצעירה התבססה על מטעי כרמים. קרבת המושבה ליקב של ראשון-לציון סייע לביסוסה הכלכלי של המושבה. המתיישבים שהצטרפו אליה היו אנשי המעמד הבינוני, בעלי אמצעים, שלא נזקקו לכספי תמיכה. רחובות הפכה עד מהרה מודל של מושבה מצליחה.

עשר משפחות מצפת התיישבו על  אדמה שנרכשה בידי מ"ד שוב ויסדו את המושבה משמר-הירדן.

ערכים אישיים
  1. יהושע חנקין (1945-1864), נולד באוקראינה. ב-1882 עלה לארץ עם אביו, שנמנה על מייסדי ראשון-לציון. בשל חיכוכים עם פקידי הברון, עברה המשפחה ב-1887 לגדרה. חנקין פיתח יחסים טובים עם ערביי הסביבה ועלה בידו לרכוש את האדמות שעליהן נוסדו רחובות וחדרה. חנקין שימש נציג יק"א ברכש קרקעות בגליל וכנציג הקרן-הקיימת-לישראל ברכישת האדמות שעליהן קמה מרחביה בעמק יזרעאל. ב-1915 הוגלה לתורכיה על ידי השלטונות הצבאיים. חזר לארץ כתום המלחמה. ב-1920 הצליח לרכוש 51,000 דונם מאדמות עמק יזרעאל, רכישה שהעניקה תנופה גדולה להתיישבות בעמק ובארץ בכלל. חנקין הוכתר בתואר "גואל אדמות העמק". בסוף שנות ה-20' הגיש להנהגה הציונית תכנית לרכישת כל אדמות ארץ-ישראל במשך עשרים שנה. הוא מונה מנהל "חברת ההכשרה של הישוב". הוא היה הדמות הבולטת ביותר במפעל הרכש הקרקעי בארץ-ישראל. לזכותו נזקפה רכישת כ-600,000 דונם, כשליש מכלל האדמות שעברו לידים יהודיות בתקופה העותמנית ובתקופת המנדט.