ינו 012015
 

29 במרס. נתפרסמה פקודת הצאר, להוציא ממוסקבה בהדרגה את כל בעלי המלאכה היהודים, שהשתקעו בעיר במשך השנים, ולהעבירם אל תחום המושב. מיד נפתח ציד אדם לתפיסת כל היהודים היושבים בעיר ללא רישיון. ליהודים הישובים במוסקבה מזה שנים נקבעו ארכות זמן לסידור יציאתם מן העיר, משלושה חודשים ועד שנה. יהודים שלא הצליחו לחסל את עסקיהם בפרק הזמן שהוקצב להם נאסרו ושהו בכלא, עד שהוסדרה יציאתם בשיירה לתחום המושב. כעשרים אלף מתוך שלושים אלף היהודים שהתגוררו במוסקבה גורשו מן העיר בשנת 1891/92.

29 בספטמבר. פוגרום פרץ בעיר סטארודוב, במחוז צ'רניגוב. הפוגרום פרץ על רקע היתר שניתן ליהודים לסחור בימי ראשון ובחגים הנוצריים. לא היו אבדות בנפש אך הרכוש היהודי שם נבזז ונהרס.

ארנולד וייט, ציר פרלמנט בריטי ושליחו של הברון מוריץ (מוריס) דה הירש, הגיע לרוסיה כדי לבדוק אם ניתן לעודד הגירה יהודית מרוסיה להתיישבות חקלאית בארגנטינה. התרשמותו של וייט מן היהודים אותם פגש ברחבי תחום המושב היתה חיובית ביותר, ועל יסוד המלצותיו ייסד הברון הירש בלונדון חברת מניות למימון התיישבות יהודית חקלאית ברחבי העולם –  יק"א – Jewish Colonisation Association ( (JCA, בהון של 2,000,000 ליש"ט. התכנית שעליה דן שליח הברון עם הממשלה הרוסית היתה להוציא מרוסיה במשך 25 השנים הבאות 3.25 מיליון יהודים וליישב אותם בארגנטינה. בחוגי הממשלה גילו התלהבות רבה מן התכנית והבטיחו כל סיוע לפעולת יק"א ברוסיה.

יזמתו של הברון הירש, שהצטלבה בגירוש היהודים ממוסקבה, הגבירה את ההגירה היהודית מרוסיה, אך לאו דווקא לכיוון ארגנטינה. בשנים 1894-1892 יצאו לארגנטינה כ-6,000 יהודים, ואילו לצפון-אמריקה יצאו בשנת 1891 לבדה למעלה ממאה אלף יהודים.

בגל הזה הגיעו גם לארץ-ישראל כ-5,000 עולים, רובם מחוסרי אמצעים. עלייה מבוהלת זו, שהיתה חסרת כל בסיס כלכלי, התמוטטה חיש מהר ברעש גדול והסבה נזק רב למפעל ההתיישבות בארץ-ישראל. רוב הכספים שבאו מן הקופה הציבורית של חובבי-ציון ירדו לטמיון. הממשלה התורכית חידשה את האיסור על הגירת יהודים לארץ. בקופת "הוועד האודסאי" הצטבר גירעון של 170,000 פרנק. הרינונים וההשמצות אודות מעילה ושחיתות הרעילו עוד יותר את האווירה והחריפו את הדמורליזציה בתנועה ברוסיה.

ערכים אישיים
  1. הברון מוריס דה הירש (Baron Maurice de Hirsch, 1831-1896), בן למשפחת בנקאים מבוואריה, שזכו בתואר אצולה תודות לשירותים הפיננסיים שהגישו לממשלת בוואריה. הירש הגדיל את הונו פי כמה, תודות לזיכיון שהשיג לבניית מסילת-הברזל המזרחית מאירופה לקושטא. ב-1890 נאמד הונו בכ-100 מיליון דולר. בשנה זו החל את פעילותו הפילנטרופית להקלת מצב אחיו היהודים במזרח-אירופה. הוא תרם סכומים נכבדים לאליאנס, למימון מפעלי חינוך ולתמיכה במהגרים היהודים באמריקה. ב-1891 הקים את החברה להתיישבות יהודית (יק"א - Jewish colonization Association), במטרה לסייע ליישובם החקלאי של מהגרים יהודים מרוסיה בדרום-אמריקה – ארגנטינה וברזיל. תוך שנים אחדות העביר הירש לרשות יק"א סכומים הנאמדים ב-36 מיליון דולר(שליש מהונו).