ינו 052015
 

לאחר תקופת הידרדרות ביחסים בין פרנסי הישוב הישן לוועד-הפועל של חובבי-ציון ביפו, שוב הגיעו הצדדים להסכמה על יישוב הסכסוך בדרכי שלום. פורסמו הודעות נפרדות לעיתונות ובה מכריז הישוב הישן על תמיכתו במפעל ההתיישבות; ואילו הוועד-הפועל של חובבי-ציון מודה בתפקיד החיוני שממלאים מוסדות החלוקה בקיום הישוב היהודי בארץ ובטיפוח הקשרים בין הארץ לבין הגולה. הרוח החיה ביזמת השלום החדשה בין הישוב הישן לחדש היה יוסף ריבלין, שנחשב מנהיג הישוב הישן במחצית השנייה של המאה ה-19.

התעוררות להתיישבות ולעבודה חקלאית הסתמנה בקרב צעירים מן הישוב הישן בירושלים. אגודה בשם "חברת ישוב ארץ הקודש" הוקמה בירושלים, במטרה לסייע לצעירים להשתלב בעבודה חקלאית במושבות. הרוח החיה מאחורי יזמה זו ויזמות אחרות שקדמו לה היה הרב יצחק צבי ריבלין. ניסיונות אלה, רובם ככולם, כשלו משום שלא נמצאו להם מקורות מימון וגם הפנייה לסיוע מצד חובבי-ציון ברוסיה לא הניבה תוצאות.

במשך שנות ה-90' התפתח הישוב היהודי בירושלים בקצב מדהים, בעיקר בהתפרסות השכונות היהודיות החדשות מחוץ לחומות העיר העתיקה, מצפון וממערב. על סף המאה העשרים נמנו כחמישים שכונות יהודיות בירושלים; מספר היהודים הגיע ל-34,000 מתוך אוכלוסיה של 55,000 נפש. גם בתחומי העיר העתיקה גדל הרובע היהודי והתפשט מעט על חשבון הרובע המוסלמי.

ערכים אישיים
  1. יוסף ריבלין (1897-1838), נולד בירושלים. קיבל חינוך תורני. נמנה על הצעירים שעוד בשנות ה-60' הטיפו להרחבת גבולות הישוב היהודי בירושלים. ב-1866 נבחר לשמש מזכיר הוועד הכללי של הכוללים בירושלים, שהתאגדו ב"כנסת ישראל", והוכר כמנהיג הציבור הפרושי בירושלים. היה בין מייסדי שכונת נחלת-שבעה, שמחוץ לחומות, וראשון המתיישבים בה. שלט ביד רמה בקופת הכוללים ונאבק בכוללים החסידיים ובעורך החבצלת, י"ד פרומקין. בשנות ה-80 התפייסו שני המחנות והתלכדו במאבק משותף נגד הישוב החדש.



  2. יצחק צבי ריבלין (1934-1857). נולד בטולצ'ין. למד בישיבת וולוז'ין. עלה לארץ ב-1884. שקע מיד בפעילות התיישבותית נמרצת. ב-1886 ייסד את חברת "בית ישראל", שבנתה את השכונה הנושאת שם זה מצפון ל"מאה שערים". ב-1887 יסד את חברת "שלום ירושלים", שמטרתה להקים מושבות חקלאיות לבני הישוב הישן. יזמה זו נתקלה בהתנגדות הוועד הכללי של הכוללים בירושלים. בה בעת הקים את חברת "נחלת ישראל", לשם הקמת מושבה חקלאית באדמות רמה (נבי סמואל). ב-1888 יצא לחו"ל לגייס כספים למימון מאמצי ההתיישבות שלו, אך שליחות זו נכשלה. ב-1888 יסד חברה להכשרה מקצועית של בני-נוער מקרב הישוב הישן. ב-1891 יסד את חברת "אלף שערים", כדי לרכוש אדמות בסביבות ירושלים. ב-1895 ניסה ליישב 13 משפחות תימניות באדמת רמה, אך גם ניסיון זה כשל. ב-1896 הקים את "חברת יישוב ארץ הקודש", שפעלה שנים אחדות והצליחה להעביר כמה עשרות צעירים מן הישוב הישן לעבודה חקלאית במושבות. ב-1898 עבר ליפו ושימש שם כמלמד בתלמוד-תורה "שערי תורה". ב-1902 יצא כשד"ר לגייס כספים לישיבת "חיי עולם". ב-1902 שב והשתקע בירושלים. כאן נמנה על מייסדי סניף "המזרחי" בעיר. ב-1904 יצא שוב לחו"ל כדי לשמש כרב במקום אביו שנפטר. בב-1908 חזר לירושלים ושימש כרב שכונת זכרון-משה ושכונת אחוה. השקיע מכספו בקניית אדמות גבעת שאול ואדמות דילב ליד מוצא.