ינו 052015
 

ליד העיירה פולנא (Polna) בצ'כיה נמצאה גופת נערה דקורה. החשד נפל על פושע יהודי צעיר, בשם ליאופולד הילזנר. הימים סמוכים לפסח והעיתונות האנטישמית הכריזה מיד על רצח פולחני, וכך גם טען אחד התובעים במשפט. הילזנר נמצא חייב ונידון למיתה. פרופ' תומס מסריק, שלימים היה מייסדה ונשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה העצמאית, הוציא שני פרסומים בהם תקף בחריפות את משפט פולנא, שאותו כינה "דרייפוסיאדה צ'כית-אוסטרית" והאשים את העיתונות ואת בית-המשפט, שנגררו אחרי האנטישמיות בצורתה הפרימיטיבית והפראית ביותר. "איני בא להגן על הילזנר", כתב מסריק, "אני בא להגן על הנצרות מפני אמונות תפלות". מסריק נתבע לדין על עלבון בית-המשפט וגם בקרב הסטודנטים היו רבים שתקפו את הפרופסור. אך מנגד, בערים הגדולות של צ'כיה ואוסטריה, יצאו רבים אחרים בהפגנות מחאה נגד עלילת הדם החדשה. בית-המשפט העליון ביטל את פסק-הדין. במשפט חוזר שוב נמצא הילזנר חייב ונידון למיתה כמבצע הפשע, אף כי לא על רקע פולחני. הקיסר חנן אותו ועונשו הומר במאסר עולם (1901). ב-1916 קיבל הילזנר חנינה ושוחרר. הוא נע ונד באירופה והתפרנס מקבצנות עד יום מותו ב-1927. כאשר סירב הנשיא מסריק לקבל אותו לראיון, האשים הילזנר את מסריק בכפיות טובה, שכן רק תודות לו זכה מסריק בפרסום שלו…