ינו 042015
 

"המהלך הגרמני" שיזם הרצל לא נשא פרי. הרצל ביקש עתה ליזום "מהלך תורכי" ולפתוח במשא-ומתן ישיר עם השולטן, כדי להשיג צ'רטר למפעל התיישבות בארץ-ישראל, בדומה לצ'רטר שקיבלה בשעתו חברת הודו המזרחית מידי ממשלת אנגליה לצורך פעילותה בהודו. על יזמה זו הצהיר בפתח הקונגרס הציוני השלישי, שהתכנס באמצע אוגוסט, בבאזל. כן הודיע על ייסוד הבנק הציוני הקולוניאלי, שנרשם כחוק בלונדון בשם Jewish Colonial Trust – "אוצר התיישבות היהודים" – לאחר שנרכשו מניות בסך של 250,000 ליש"ט.

בקונגרס השלישי השתתפו 280 צירים, עם נוכחות בולטת של הרוסים. בשנה שחלפה מאז הקונגרס השני גדל מספר האגודות הציוניות ברוסיה מ-373 ל-818. שוב לא היה ספק בכך שרוב חייליה של הציונות מצויים בתחום המושב הרוסי.

בפעם הראשונה הסתמנה אופוזיציה להנהגתו הריכוזית והאוטוריטרית של הרצל. הובילו אותה דוברי הדור הצעיר בציונות הרוסית. ביקורת נשמעה על התחמקותו של הרצל מדיון בשאלת התרבות. הרצל העיר כי לא ברור לו מהי התרבות העברית שעליה מדברים כה הרבה. ועל כך השיב צ'לנוב כי על כך כבר הסכימו כי תרבות עברית משמעה – לשון עברית, ספרות עברית וההיסטוריה היהודית. כבר לאחר הקונגרס השני העיר צ'לנוב על הברית הנרקמת בין הרצל לבין הרבנים בקונגרס. אלה תומכים בציונות המדינית של הרצל, דווקא בשל התעלמותה של זו ממהותה התרבותית של הציונות.

סערה התחוללה בקונגרס כאשר הציר מגרמניה, דוד טריטש, הציע ליזום התיישבות יהודית באי קפריסין, במסגרת תפיסה שקרא לה "ארץ-ישראל מורחבת", האומרת שיש ליישב יהודים גם בארצות השכנות לארץ-ישראל. הצירים הרוסיים התקוממו ואילצו את טריטש לעזוב את הבמה. הם הפגינו רגישות וחשדנות רבה כלפי כל הצעה שריח של טריטוריאליזם נדף ממנה.