ינו 052015
 

בחוות סג'רה, שהוקמה על ידי יק"א לשם הכשרת פועלים יהודים להתיישבות, פתחו הפועלים במקום בשביתה, בדרישה להעביר לרשותם אדמה לאלתר. בהסכם שהושג נמסרה חלקת אדמה לקבוצה קטנה של פועלים לעיבוד עצמאי בתנאי אריסות. במשך הזמן התגלגלה קבוצה זו ב"קולקטיב" של סג'רה, שרוב חבריו היו "פועלי-ציון". קבוצה זו חיה בתנאי שיתוף וסידור עבודה כללי, ולאמתו של דבר היתה חלוצת ההתיישבות השיתופית, שהוכיחה את יכולת הפועלים לקיים משק חקלאי בכוחות עצמם ובלא גרעונות.

ביזמת הוועד של יהודי גרמניה הוקם בירושלים בית-החולים "שערי-צדק", בניהולו של ד"ר משה ואלאך. בנייתו נמשכה שנים אחדות ועד מהרה הפך אחד ממוסדות הרפואה הטובים בעיר. בשל הקפדתו על מצוות הדת נזקק לו בעיקר הציבור החרדי.

מגפת חולירע פרצה בארץ והפילה כ-20,000 חללים ברחבי הארץ, בעיקר בקרב הישוב הערבי. הסגר הוטל על הערים והמושבות. הכניסה לירושלים נחסמה לחלוטין. בתי-הספר נסגרו. תנועת האניות לארץ שבתה. נזק כלכלי רב נגרם למשק הארצישראלי, הן במגזר הערבי והן במגזר היהודי. אבל צעדים אלה שננקטו במגזר היהודי הוכיחו את יעילותם. ואילו בטבריה, שמצב המגורים והתברואה בה היו ירודים ביותר, הפילה המגפה, ב-1903 , כ-300 חללים, שהיוו מחצית מכלל הקורבנות. המגפה פקדה את טבריה שנית ב-1913 ובה נספו כ-100 איש.