ינו 042015
 

מלחמת רוסיה-יפן עוררה גל חדש של הסתה כנגד היהודים. התבוסות בשדה הקרב סיפקו כר פורה להאשמות שהופנו כלפי היהודים בעיתונות הלאומנית והאנטישמית. היהודים הוצגו כמשתפי פעולה עם היפנים והכל חששו מפני נחשול חדש של פוגרומים כנגד היהודים. ואולם הפעם היו השלטונות נחושים בדעתם להצמית כל ניסיון של התקפה על היהודים וההוראות שניתנו לכוחות המשטרה והצבא היו חד-משמעיות.

כ-30,000 חיילים יהודים שירתו בצבא הרוסי במלחמת רוסיה-יפן.

15 ביולי. שר הפנים, פלווה, נרצח בפטרבורג בידי מתנקש.

11 באוגוסט. במסגרת תקנות ליברליות שיזמה הממשלה נכללו גם הקלות במדיניות כלפי היהודים. הותר ליהודים בעלי השכלה להתגורר בכפרים, לרכוש קרקעות ולעסוק במסחר. ניתנה זכות ישיבה חופשית ברחבי רוסיה ליהודים ששירתו בצבא במלחמה.

מהומות אנטישמיות פרצו בכמה ערים ברחבי רוסיה, על רקע מחאה גוברת בקרב מגוייסי חיל המילואים הרוסי. אלה שפכו את זעמם בראש וראשונה על היהודים. מהומות אלה נמשכו לסירוגין בחודשים ספטמבר-אוקטובר, עד שדעכו.

12 בדצמבר. בלחץ דעת הקהל והשרים הליברליים הודיע הצאר על תיקונים המכוונים להיטיב את מצב האיכרים והפועלים, להרחיב את סמכויות המועצות הכפריות ולצמצם את ההגבלות על זכויות התושבים הזרים.