ינו 052015
 

הבחירות לדומה נערכו בחודשיים הראשונים של השנה. בציבור היהודי נחלקו הדעות לגבי שאלת ההשתתפות בבחירות. הסוציאליסטים נטו להחרים את הבחירות וגם בקרב הציונים שררו היסוסים כבדים ביחס לתועלת הטמונה בדומה; אך הרוב הגדול בציבור היהודי המשכיל תמך בהתלהבות בהשתתפות היהודים בבחירות ובמאמץ להבטיח ייצוג יהודי נאות בדומה, במטרה להביא סוף סוף לשיווי זכויות היהודים בממלכה. בסופו של דבר התברר כי 12 נציגים יהודים נכנסו לפרלמנט, בהם שמריהו לוין, ממנהיגי התנועה הציונית. כל הצירים היהודים, אף שהשתייכו למפלגות שונות, חלקן מפלגות רוסיות, התחייבו לפעול במשותף להשגת זכויות האזרח המלאות ליהודים.

הפרלמנט הרוסי התכנס ב-27 באפריל ופוזר בפקודת הצאר לאחר שבעים יום.

1 ביוני. בפוגרום שנמשך יומיים, בביאליסטוק, בהשתתפות הצבא והמשטרה המקומיים, נרצחו באכזריות רבה 80 יהודים, מאות נפצעו. ועדת חקירה שנשלחה מטעם הדומה למקום הפשע הגישה לפרלמנט דוח חמור על האירועים בביאליסטוק ועל חלקם של כוחות הצבא והמשטרה במעשי הזוועה. הממשלה יצאה בהודעה המגלגלת את האחריות על היהודים ומשבחת את פעולת הצבא. הדומה קיבלה החלטה המגנה את התנהגות הממשלה ובתגובה הודיע הצאר על פיזור הדומה. האופוזיציה של הדומה פרסמה את "כרוז ויבורג" (על שם העיר ויבורג בפינלנד) הקורא למרי אזרחי. התחדש גל השביתות ופעולות הטרור ברחבי המדינה, ומנגד גברו פעולות הדיכוי של הממשלה. בחוגי השלטון ייחסו ליהודים תפקיד מרכזי בייזום הפעילות המהפכנית ברוסיה. רוב השרים בממשלת הצאר סברו כי יש להנהיג הקלות במדיניות כלפי היהודים כדי להטות אותם מדרך המהפכה; אך הצאר היה נתון להשפעתו של החוג הריאקציונרי המזוהה עם "המאות השחורות" ועם "אגודת העם הרוסי" (גוף פוליטי, שבו התלכדו הקבוצות המונרכיסטיות הקיצוניות במדינה). הצאר עצמו האמין כי 90% מן המהפכנים ברוסיה הם יהודים, וכי היהדות הבינלאומית, בעיקר זו המערבית, מעוררת וממנת את הפעילות החתרנית ברוסיה.

27 באוגוסט. פוגרום מאורגן על ידי הצבא נערך בעיר שדליץ, בפולין, שם נרצחו כ-30 יהודים ונפצעו כ-150.