ינו 042015
 

ויכוח קשה פרץ בין הסניף הציוני בקושטא לבין ההנהלה בקלן על רקע פרסום ספר של יעקובוס קאן, בו נתן ביטוי גלוי לשאיפותיה המדיניות של הציונות בארץ-ישראל. ז'בוטינסקי, שנקרא לנהל את מערכת ההסברה הציונית בקושטא, יצא מכליו ותבע את התפטרותו של קאן, שכן כל מאמציה של ההסברה הציונית מכוונים להרגיע את התורכים באשר למטרות הציונות בארץ-ישראל. הנשיא וולפסון דחה את כל הלחצים שבאו מכיוונה של האופוזיציה ה"מעשית", וז'בוטינסקי הזועם התפטר ויצא את קושטא. בתוך כך הצהיר כי לאמתו של דבר אינו מאמין בסיכויי הפעולה הציונית בקושטא: "במקום שהתורכי יושב גם עשב לא יצמח". לדעה זו היה שותף גם יעקובסון; אך הוא נזהר שלא לתת לה ביטוי פומבי.

ספטמבר. מפלגת "פועלי-ציון" ברוסיה החליטה לנתק את קשריה עם ההסתדרות הציונית העולמית ולא להשתתף בקונגרסים הציוניים. התפתחות זו ציינה את תהליך הרדיקליזציה שעברה המפלגה ברוסיה. היא סירבה לשתף פעולה עם הבורגנות השלטת בציונות הקונגרסאית.

26 דצמבר. נפתח מושב הקונגרס הציוני התשיעי בהמבורג. ציוני רוסיה קיימו את ועידתם החמישית בהמבורג, ימים אחדים לפני פתיחת הקונגרס. בשל מדיניות הדיכוי ברוסיה לא הצליחו הציונים הרוסים לקיים את ועידתם קודם לכן. בוועידה בהמבורג פרץ ויכוח קשה סביב הלגיטימיות של האידיש כשפת הרצאות בכנסים הציוניים.

בקונגרס השתתפו 420 צירים. התמורות המהפכניות בתורכיה תפסו מקום מרכזי בדיוני הקונגרס. נחמן סירקין, שחזר לחיק ההסתדרות הציונית וייצג בקונגרס את "פועלי-ציון" המאוחדים באמריקה, דיבר בהתלהבות על הסיכויים החדשים שנפתחו נוכח השינויים בתורכיה: הטריטוריאליזם בא קצו. מתברר כי ארץ-ישראל היא-היא הטריטוריה וכל הגורמים הטריטוריאליסטים צריכים לשוב ולחבור אל הציונות. הקונגרס לא הצליח לבחור הנהלה חדשה. הוא התפלג בין תומכי וולפסון, רובם ככולם צירי המערב, לבין מתנגדיו, רובם צירי רוסיה. היה זה במידת מה המשך העימות הישן בין ה"מעשיים" לבין ה"מדיניים"; אך עוקציו של ויכוח זה כבר הוקהו במהלך הקונגרסים הקודמים, כפי שקיבל הדבר ביטוי בעליית נוסחת "הציונות הסינתטית". הדרישה העיקרית שבאה מצד הרוסים היתה לדמוקרטיזציה של ההנהגה ולהחלפת שלטון היחיד של הנשיא ב"הנהגה קולגיאלית", שבה גם יהיה לרוסים ייצוג מתאים. הרוסים לא הצליחו להשיג רוב בקונגרס ובסופו של דבר הוחלט להשאיר את ההנהלה הקיימת על כנה, בלא לבחור הנהלה חדשה. הצירים הרוסים יצאו מן הקונגרס בתחושה של תבוסה, אך בהחלטה נחושה לכבוש את הקונגרס הבא.

ערכים אישיים
  1. יעקובוס הנריקוס קאן (1945-1872). נולד בהאג, בן למשפחת בנקאים ידועה בהולנד. נכנס לנהל את עסקי הבנק כבר ב-1891. הצטרף לציונות בהשפעת "מדינת היהודים" של הרצל והפך תומך נלהב ותקיף של הקו המדיני של הרצל.ייסד את ההסתדרות הציונית בהולנד ועמד בראשה. לאחר מותו של הרצל נבחר לשמש בהנהלה המצומצמת בראשות וולפסון ותמך בוולפסון בכל עימותיו הקשים עם הציונים הרוסים, ה"מעשיים".
    לאחר מלחמת העולם הראשונה ועליית וייצמן למנהיגות גיבש קאן את הקבוצה האופוזיציונית הראשונה לוייצמן ("האופוזיציה ההאגית"), שהעלתה את הדרישה לריאורגניזיציה של ההסתדרות הציונית, למשיכת גורמים לא-ציוניים אל המפעל הציוני ולהשלטת עקרונות כלכליים על המדיניות הציונית. בשנים 1927-1923 ישב בארץ-ישראל ושימש כאן כקונסול כללי של הולנד, ובתוקף תפקידו זה היה מעורב במפעלים כלכליים שונים למען פיתוח הארץ. במלחמת העולם השנייה שולחו קאן ואשתו למחנה טרזינשטאט ונספו שם, סמוך לשחרור המחנה.