ינו 052015
 

במפקד שנעשה בין הפועלים במושבות התברר כי מספר הפועלים במושבות יהודה מגיע ל-522 ובמושבות הגליל ל-240.  במפקד שערך המשרד הארצישראלי לאחר שנה (מאי 1913), הגיע מספר הפועלים בכל המושבות ל-801 – מהם היו 650 פועלים, 151 פועלות (416 אשכנזים, 310 תימנים, 64 ספרדים, 11 בני עדות אחרות). מספרים אלה העידו מצד אחד על הקושי העצום של הפועלים היהודיים להיאחז במושבות (לאמתו של דבר המאבק על העבודה העברית במושבות נכשל); מצד אחר, העידו המספרים על התפקיד החשוב שמילאו הפועלים התימנים במאבק זה. למרות המעורבות של "הפועל הצעיר" בעלייתם ובקליטתם של התימנים שהגיעו לארץ בימי העלייה השנייה, לא נוצר חיבור ממשי בין שני הציבורים. הפועלים התימנים לא השתלבו במפלגות הפועלים ונשאו בחובם תרעומת קשה כלפי אחיהם האשכנזים שלא נאבקו על ביטול האפלייה הנהוגה ביחס לפועלים התימנים, הן בתנאי העבודה והשכר והן בתנאי השיכון. כאשר הוקם מושב הפועלים "נחלת יהודה", ליד ראשון-לציון, נקבעה מכסה של 7 דונמים להתיישבותו של פועל אשכנזי, ואילו ל-20 משפחות של פועלים תימנים הוקצתה חלקה נפרדת של 60 דונמים (3 דונמים לכל פועל)… מנהיגי מפלגות הפועלים השמיעו מחאות בביטאוניהם, אך לא נקטו בצעדים מעשיים לתיקון המעוות. גם הפער התרבותי בין הציבור התימני שומר המסורת לבין הפועלים האשכנזים החילוניים לא ניתן לגישור.

לראשון-לציון ולרחובות הוענק מעמד של מועצה מקומית. הכרה זו שיפרה את מעמדן המשפטי של המושבות כלפי השלטונות.

ישראל שוחט שלח תזכיר לוועד-הפועל הציוני, "על דבר הגנת הישוב", ובו הצעה להקים ארגון מגן כללי אותו ירכז וינהיג ארגון "השומר". מנחם אוסישקין התייחס בחיוב להצעה זו, אך בחוגים שונים, בכלל זה מפלגות הפועלים, בישוב ובהסתדרות הציונית, התייחסו בחשד ובהסתייגות אל "השומר", בשל חשאיותו ובשל עצמאות פעולתו.

בחיפה הוקם, לאחר קשיים אדמיניסטרטיביים רבים שהציבו השלטונות העותמניים, הטכניון. היזמה יצאה מפאול נתן, מנהל "עזרה", עוד ב-1908, שגייס לצורך זה מקורות מימון מגוונים.