ינו 052015
 

באפריל 1917 התקבל חוק ההגירה החדש, המחמיר במידת מה את המבחנים לכניסת מהגרים לארצות-הברית. קבלת החוק בישרה התחזקות המגמה השואפת לעצור בעד גלי המהגרים המתדפקים על שערי אמריקה. מכל קבוצות המהגרים לאמריקה היהודים הם שעוררו את ההתנגדות החריפה ביותר. התרבו הפרסומים – מאמרים וספרים – שדיברו על הסכנה הנשקפת לאורח החיים האמריקני מן "הגזע האסיאתי" הזה, שגם מאות שנות קיום באירופה לא שינו אותו ואת תכונתו הבולטת – "התרכזות חסרת מעצורים בקידום האינטרס העצמי שלו".

כ-300,000 יהודים השתתפו בבחירות לקונגרס היהודי האמריקני ביוני 1917. הקונגרס התכנס רק  בדצמבר 1918. מוסכם היה על הכל כי יש לדחות את כינוס הקונגרס עד לסיום המלחמה. בניגוד להסכם הפשרה המקורי, קיבל הקונגרס החלטה לתמוך בדרישת יהודי מרכז ומזרח-אירופה להכיר בהם כמיעוטים לאומיים ולהעניק להם זכויות מיעוט לאומי, בנוסף על הזכויות האזרחיות. לואי מרשל קיבל את הכרעת הקונגרס והצטרף למשלחת הקונגרס לוועידת השלום. ג'וליאן מאק הציוני נבחר לשמש כראש המשלחת. משלחות נפרדות של ההסתדרות הציונית ושל הוועד היהודי אמריקני נלוו למשלחת הקונגרס בדרכה לפריס.