ינו 052015
 

אוקטובר-נובמבר

בעקבות התקוממותם של המלחים בנמל קייל, ב-28 באוקטובר, פשטו התקוממויות והתמרדויות גם בנמלים האחרים. הקיסר וילהלם השני ביקש מקלט במטה הצבא. מועצות פועלים ומלחים קמו ברחבי הארץ בדרישה להקמת רפובליקה חופשית. במינכן, בירת בוואריה, בוצעה ב-7 בנובמבר הפיכה בהנהגת קורט אייזנר, הסוציאליסט היהודי. הוכרז על הקמת הרפובליקה הבווארית ובראשות ממשלתה קורט אייזנר.

נוכח התפשטות המהומות בארץ, הקיסר וילהלם השני התפטר ונמלט להולנד. בברלין הוכרז על הקמת רפובליקה וממשלה בראשות הסוציאליסטים.

ינואר-פברואר. נכשל ניסיון הפיכה של קבוצת ה"ספרטקיסטים", בהנהגת רוזה לוקסמבורג ( 1871- 1919), פעילת שמאל רדיקלית, יהודיה ילידת פולין, שהיגרה לגרמניה ב-1898 ובזמן המלחמה ייסדה עם קרל ליבקנכט את "ברית ספרטקוס", שמטרתה להנהיג משטר קומוניסטי בגרמניה. המרד דוכא בכוח באמצעות הצבא. לוקסמבורג וליבקנכט נתפסו והוצאו להורג בידי הצבא, ללא משפט.

21 בפברואר. קורט אייזנר נרצח בידי מתנקש מלוכני.

אפריל. בבוואריה הוקמה רפובליקה סובייטית; אך צבא הממשלה הפדרלית החדשה פיזר בכוח את הממשלה הבווארית. גוסטב לנדאואר (Landauer), הוגה דעות אנרכיסטי, חברו של קורט אייזנר, שכיהן כשר ההסברה בממשלתו, נרצח בידי הצבא עם הפלת הממשלה.

הציבור היהודי נקלע למבוכה נוכח הבולטות היהודית בהנעת המהפכה ברחבי גרמניה. "יותר מדי יהודים בראש", כתב אחד העיתונים היהודיים. צעירה יהודיה, רחל שטראוס, שהשתתפה במהפכה בבוואריה כתבה לימים בזיכרונותיה: "כנראה שהמצב היה דומה בכל מקום בגרמניה: כל ראשי השלטון במדינה נעלמו. העם נטל לידיו את מושכות השלטון. אפילו אז חשנו כמה מפחיד שכל כך הרבה יהודים יושבים לפתע על כס השרים. – —  דבר זה הביא בעקבותיו אסון וגם את תחילת קצם המר של היהודים."