ינו 052015
 

ב-24 ביולי אושר כתב המנדט במועצת חבר-הלאומים. ב-10 באוגוסט פרסמה ממשלת בריטניה את החוקה של ארץ-ישראל. סעיף 18 בחוקה מדבר על הקמת מועצה מחוקקת, שתהיה לה "הסמכות והרשות המלאה לחוקק פקודות כאלה שיהא בהן צורך לשם השלום, הסדר והשלטון המתוקן של ארץ-ישראל, בתנאי שלא תאשר שום פקודה המגבילה את החופש הגמור של המצפון ואת חופש הפולחן לכל צורותיו, אלא אם יהא צורך בכך לשם שמירת הסדר והמוסר, ובתנאי שלא תאשר שום פקודה המפלה בדרך כלשהי בין תושבי ארץ-ישראל על יסוד הלאום, הדת או הלשון, לא תאשר שום פקודה שתהא באיזו דרך שהיא מתנגדת או בלתי תואמת את הוראות המנדט".

הנציב העליון, הרברט סמואל, ראה בהקמת מועצה מחוקקת חיוב מוחלט של כתב המנדט ונדבך חשוב בביסוס משטר המנדט בארץ. חילוקי דעות חריפים התגלעו בין וייצמן וההנהלה הציונית לבין הוועד הלאומי בשאלת המועצה המחוקקת. וייצמן גרס שיש להשלים עם תכנית המועצה המחוקקת ואפשר יהיה להפיק ממנה תועלת, שכן זו תוכל להוות מסגרת לשיתוף-פעולה יהודי-ערבי ולחיזוק מגמת המתינות בקרב הערבים. בוועד הלאומי גברו הקולות הדורשים החרמת הבחירות למועצה המחוקקת, שממנה נשקפת סכנה גדולה לבניין הבית הלאומי. בסופו של דבר נסוג הוועד הלאומי, אך התנה את הסכמתו להשתתף בבחירות בכך שהממשלה תאשר את חוקת הקהילות היהודיות ואת האוטונומיות שלהן. משרד המושבות הביע נכונות למלא תנאי זה.

22 באוגוסט. הוועידה הערבית הפלסטינית התכנסה בשכם ודנה בחוקה שפרסמה הממשלה ובתכנית המועצה המחוקקת. היא דחתה תכנית זו וקראה לציבור הערבי להחרים את הבחירות למועצה.

אוקטובר

כחלק מן ההכנות להקמת המועצה המחוקקת, ערכה ממשלת המנדט מפקד אוכלוסין בארץ. ממצאי המפקד היו כדלקמן: מספר התושבים בארץ – 752,048; מהם 589,177 מוסלמים, 83,790 יהודים, 71,464 נוצרים, ו-7,617 אחרים.