ינו 052015
 

נובמבר
במערכת הבחירות לסיים השני, שבמהלכה נוצר בלוק המיעוטים, שהורכב מן היהודים, הגרמנים והמיעוטים הסלאביים, אוקראינים ובילורוסים, ניסח גרינבוים את הגיון המאבק היהודי: "אין לחכות לשום חסד מצד המפלגות הפוליטיות הפולניות. אלה העומדים על עקרון המדינה הלאומית רוצים להשמידנו, ובמצב זה אין לנו דרך אחרת אלא להילחם". רשימת הבלוק קיבלה 1,400,000 קולות ו-66 מנדטים, מתוכם 17 יהודים. מן הרשימות היהודיות האחרות זכו הפולקיסטים בוארשה במנדט אחד ואילו הבונד לא קיבל שום מנדט ברחבי פולין. רשימת "פועלי-ציון", שלא הצטרפה לבלוק, לא הצליחה לגייס יותר מ-14,000 קולות. הציבור היהודי העניק תמיכתו לרשימה היהודית בבלוק. כתוצאה מכך גדל מספר הצירים היהודים בסיים פי שלושה והגיע ל-34, שעליהם יש להוסיף 12 סנטורים. בסיים הבחינו בין ארבעה גושים – הימין עם 125 צירים, המרכז עם 132 צירים, השמאל עם 98 צירים, והמיעוטים הלאומיים עם 89 צירים. בסנאט היו לימין 39 צירים, למרכז 123 צירים, לשמאל 19 צירים ולמיעוטים 17 צירים. באזורי הספר השיג הבלוק יותר מ-75% מן הקולות.

ההישג הגדול רומם את רוח הציבור היהודי וקרנו של גרינבוים, שנחשב יוזם בלוק המיעוטים, הרקיעה שחקים. יהושע טהון, שהסתייג מיזמת הבלוק, נסחף בהתלהבות וכתב: "האומה היהודית בפולין זכתה לשעה של גילוי שכינה. כאילו התעורר לפתע איזה ענק מתרדמה ארוכה והנה התייצב לפנינו בכל כוחו העצום ובעיניו ניתזים ניצוצות – הוא חי." היו שביקשו לראות בניצחון בלוק המיעוטים בשורה לכל הלאומים באירופה, שלפיה תהיה הפרדה בין המדינה לבין הלאום, לאמור, השיוך הלאומי לא יפריע לשיוך האזרחי.

התגובות בציבור הפולני, לעומת זאת, היו קשות. העיתונות האנטישמית ייחסה ליהודים כוונה לכונן "מדינה משלהם בתוך פולין". אך גם התגובות במחנה הליברלי ובמחנה השמאלי היו עויינות, שכן ראו בהצלחת הבלוק איום על המדינה הפולנית.

דצמבר

12 בדצמבר. הנשיא החדש, גבריאל נאטורוביץ, שנבחר בתמיכת השמאל ובלוק המיעוטים, נרצח בידי לאומן פולני, לאחר מערכת שטנה חסרת רסן, שנוהלה על ידי הימין. הנשיא החדש, סטניסלב ווייחובסקי (Stanislas Wojciechowski) נבחר על ידי קואליציה של תומכי פילסודסקי, האיש החזק בפולין, ומפלגות המרכז והשמאל, בצירוף בלוק המיעוטים. כראש-הממשלה התמנה ולאדיסלב שיקורסקי, המקורב למפלגות השמאל והכל תלו בו תקוות רבות. היהודים אוכזבו לשמוע את הצהרתו בסיים כי "פולין היא מדינה לאומית" ולא תגלה חולשה כלפי אלה "המאזינים לקולות מחוץ-לארץ", והשמיע אזהרה כלפי הצירים היהודים, כי "תכופות מדי החליף הצד היהודי הגנת אינטרסים צודקים במלחמה על פריבילגיה. כמה מן הביטאונים של העיתונות הבינלאומית המאשימים אותנו בנקל, מכנים את השוויון השורר בפולין דיכוי. אין זכויות בלי חובות. – – – שנות קיומה של פולין העצמאית אינן מוכיחות כי אמנם אמת זו הובנה במידה מספקת על כל אזרחיה".