ינו 052015
 

יוני

הקונגרס הערבי הפלסטיני השביעי התכנס, לאחר חמש שנות מחלוקת פנימית, שמנעו הערכות מדינית מתאימה במחנה הערבי, מול התפתחות הישוב היהודי, בעיקר בשל היריבות הקשה בין החוסיינים והנאששיבים (שנחשבו מתונים ופרגמטים יותר ומוכנים לשיתוף פעולה עם משטר המנדט). גם המשבר הכלכלי שאיים להרוס את תשתית הבית הלאומי היהודי הרדימה במידת מה את הערנות הערבית כלפי התפתחות המפעל הציוני ויצרה אשליה של מכירת חיסול קרובה של המפעל כולו. ההחלטות שקיבל הקונגרס הפלסטיני סימנו תמורה חשובה בעמדה הערבית המסורתית – לא עוד התנגדות עקרונית עיקשת לעצם קיומו של משטר המנדט ולכל הצעה שבאה ממנו, בכלל זה ההצעה להקים מועצה מחוקקת, אותה הכשילו הערבים בשנת 1923. עכשיו העלה הקונגרס הפלסטיני את התביעה לכונן מוסד מחוקק ייצוגי, בהסתמך על סעיף 22 של אמנת חבר-הלאומים המדבר על הכשרת תושבי ארצות מנדט לעצמאות מדינית.

30 ביולי. לורד פלומר סיים את נציבותו ויצא את הארץ. סר ג'ון צנסלור (Chancellor) החליף אותו, אך הגיע לארץ רק בתחילת דצמבר. בתקופת הביניים מילא את מקומו מזכיר הממשלה החדש, סר הארי צ'רלס לוק (Luke).

24 בספטמבר (יום הכיפורים תרפ"ט). היהודים העמידו ברחבת הכותל מחיצת בד שנועדה להפריד בין גברים לנשים בעת התפילה. הערבים התלוננו מיד על הפרת הסטטוס-קוו מן התקופה העותמנית, האוסר על היהודים להכניס חפצים ותשמישים לרחבת הכותל. מושל ירושלים, קית-רוץ', הורה מיד לשוטרים לסלק את המחיצה. בתוך כך נפגעו כמה מן המתפללים שגילו התנגדות.

בד בבד עם גל המחאות בציבור היהודי בארץ ובעולם, פעלה ההנהגה הציונית והיישובית להרגעת הרוחות.

1 בנובמבר. המופתי, חאג' אמין אל חוסייני, והמועצה המוסלמית העליונה יזמו כינוס מוסלמי בירושלים, בו השתתפו בצד נציגים מארץ-ישראל גם נציגים מסוריה, לבנון ועבר-הירדן. הכנס החליט על הקמת "ועדה להגנת הבוראק הקדוש (הכותל) והמקומות האסלמיים הקדושים".

19 בנובמבר. שר המושבות, ליאופולד אמרי, פרסם הצהרת מדיניות, בה אושרה העמדה הערבית ביחס לסטטוס-קוו השורר ברחבת הכותל ואין לכפות על הבעלים המוסלמים להעניק ליהודים זכויות נוספות. ליהודים יש "זכות כניסה לרחבת הכותל לצורך תפילותיהם", אך אין הם רשאים להביא עמם אביזרי פולחן שלא הותרו בזמן שלטון התורכים. היהודים ביקשו לפרש את המונח "היתר" לא על פי לשון החוק כי אם על פי לשון המנהג ששרר בזמן העותמנים. הנציב העליון שלל פירוש זה ועם זאת דרש מן הרבנים הראשיים להמציא לו הוכחות בנוגע למנהגים ולאביזרים שהותרו כביכול על ידי הממשלה העותמנית. אך בלונדון נתפסה הממשלה להיסוסים וביקשה לאמץ ניסוח שיכיר גם ב"זכויות שנרכשו בתוקף שימוש ממושך או מנהג שלא ערערו עליו".

המוסלמים יזמו פעולות בנייה בסמוך לרחבת הכותל, ועוררו תגובות נגד יהודיות. בערים היהודיות הוקמו "ועדים למען הכותל", שארגנו אספות עם ופרסמו כרוזים המכחישים את זכויות הערבים על הכותל. המפלגה הרביזיוניסטית הצטרפת לפעילות הוועדים ותקפה את המדיניות המתונה של ההנהלה הציונית. העיתון "דואר היום" בעריכת איתמר בן אב"י ניצב בחזית מערכת התעמולה הסוערת הזאת.