ינו 052015
 

במאמר שפרסם ללא חתימה, בעיתון Popolo di Roma, בסוף נובמבר 1928, תחת הכותרת "דת או לאום?" כתב מוסוליני: "האיטלקים הנוצרים אולי יתפלאו ואף יזדעזעו לא מעט להיווכח בכך שבאיטליה נמצא עם אחר, המכריז על עצמו כזר לא רק לאמונה הדתית שלנו, אלא גם לאומה שלנו, לעם שלנו, להיסטוריה שלנו, לאידיאלים שלנו. זהו עם אורח, בסיכומו של דבר, שנמצא בתוכנו באותה הצורה שהשמן נמצא במים, הווה אומר, נמצא יחד אך בלא להתמזג – כפי שהתבטא רבה המנוח של פירנצה, מרגוליס. הדבר חמור. – – – הציונים מדברים על "עם יהודי", על "גזע יהודי", על "אידיאלים יהודיים", בלא כל רמז, אף לא החלוש ביותר, לצד הדתי. ובכן, אנו שואלים את יהודי איטליה: האם אתם דת או שמא אתם אומה? מטרתה של שאלה זו איננה לעורר תנועה אנטישמית, אלא לחשוף בעיה קיימת, שרק לשווא נמשיך להתעלם ממנה. על פי התשובה שנקבל, נוציא את המסקנות הנחוצות."

בדצמבר 1928, במאמר לא חתום, "תשובה לציונים", כתב מוסוליני, כי באיטליה יש שלושה סוגים של יהודים: איטלקים בכנות, איטלקים מן הפה ולחוץ, ולאומנים יהודיים (כוונתו לציונים). לפי שעה הוא מוכן להתיר את פעילותה של הפדרציה הציונית האיטלקית; אך אם וכאשר תקום אי פעם מדינה יהודית בפלשתינה, יבחן המשטר הפאשיסטי מחדש ומן היסוד את עניין היחסים בין יהודים ללא-יהודים, "כי אי אפשר להשתייך באותו זמן עצמו לשתי מולדות, להיות בו-זמנית אזרח שח שתי מדינות".