ינו 062015
 

המשבר הכלכלי הגדול של 1929, שהגיע לשיאו ב-1932, פגע בכל שדרות האוכלוסיה הפולנית וביתר שאת  במגזר היהודי. לפי מפקד 1931 רוב היהודים נמנו על המעמד הבינוני הזעיר וחלק גדול נמנה על הפרולטריון העירוני. עיקר פרנסתה של האוכלוסיה היהודית  היה בתעשייה זעירה, מלאכה, חנוונות, רוכלות. שיעור המובטלים באוכלוסיה היהודית ב-1931 היה 28.2% לעומת 21.1% בכלל האוכלוסיה. המורטוריום שהטילה הממשלה ב-1932 על חובות החקלאים פגע במיוחד ביהודים. חובות החקלאים למלווים יהודים נאמדו ב-160 מיליון זהובים. גם הגברת המיסוי, בעיקר על תושבי הערים, השפיעה קשות על מצבה הכלכלי של הזעיר-בורגנות, שחלקם של היהודים בתוכה היה גדול.

החיים הפוליטיים בפולין של שנות ה-30' התנהלו בסימן המאבק בין מחנה הבלוק העל-מפלגתי (ה"סאנאציה"), שיצר פילסודסקי בין 1926 ל-1928, לבין מחנה האנדציה בהנהגתו של דמובסקי. שני המחנות ייצגו גם תפיסות שונות של המדינה. התפיסה שייצג פילסודסקי היתה ממלכתית-אזרחית בעוד שהתפיסה שייצג דמובסקי היתה ממלכתית-לאומית (המדינה כמשרתת האומה הפולנית). מעמדות מנוגדות אלה נגזרו גם העמדות השונות לבעיית המיעוטים. הציבור היהודי, בעיקר החוגים הדוגלים בהשתלבות בפולין, העניק בדרך כלל את תמיכתו לפילסודסקי.

בבחירות 1930 קיבל הבלוק של פילסודסקי רוב מוחלט – 247 מתוך 444 הצירים.

הציבור היהודי המאורגן בפולין התפצל לשלושה מחנות: א. המחנה הציוני, שהיה הגדול ביותר, אך מפוצל בתוכו בין הציונים הכלליים, הציונים הדתיים ("המזרחי"), השמאל והרביזיוניסטים; ב. אגודת-ישראל החרדית; ג. הבונד. התנועה הפולקיסטית, מיסודו של דובנוב, נחלשה מאד ונדחקה לשוליים. המתבוללים היהודיים, שבדרך כלל נמנו על חוגי הבורגנות הגבוהה והאינטליגנציה, לא היתה בעלת השפעה ישירה על החיים היהודיים, אך השפעתה העקיפה היתה גדולה והיא פעלה באמצעות ארגונים יהודיים מזדמנים ובעיקר באמצעות החוגים החרדיים הקיצוניים שנאבקו בציונות.

עד תחילת שנות ה-30' הציונים הכלליים היו הגוש הגדול במחנה הציוני, אך הם עצמם היו מפוצלים בין שלושה מרכזים ארציים עצמאיים – ההסתדרות הציונית בפולין (מרכז פולין ומזרחה או "פולין הקונגרסאית"), גליציה המזרחית, גליציה המערבית ושלזיה. הציונות של פולין הקונגרסאית היתה מפוצלת בין שתי סיעות – "על המשמר", בהנהגת יצחק גרינבוים, שהיתה מקורבת לשמאל הציוני, וסיעת "עת לבנות", ששיתפה פעולה עם שני המרכזים הגליצאים. הקו של "על המשמר" היה אופוזיציוני למשטר, בעוד ש"עת לבנות" החזיקה בקו של שיתוף פעולה עם משטר הסאנאציה בתקופת פילסודסקי. גם הרביזיוניסטים תמכו בקו זה.

בבחירות לסיים ב-1930 לא הופיע "בלוק המיעוטים הלאומיים", שהוקם בשעתו ביזמתו של יצחק גרינבוים. מפלגתו של גרינבוים קיבלה רק 2 מנדטים. מעמדו של גרינבוים, כמנהיג הבולט של יהדות פולין התערער קשות. הוא יצא את פולין זמן מה לאחר הבחירות, בלי שוויתר על חברותו בסיים הפולני הרביעי, עד לפיזורו של זה ב-1935.