ינו 062015
 

ינואר

3 בינואר. הוקמה "החברה הארצישראלית לספנות", מיסודה של קבוצת יהודים מגרמניה. החברה מתכוונת להקים קו נסיעות בין אירופה לארץ-ישראל. היא רכשה אניה, "תל אביב" ותתחיל בהפלגותיה בתחילת מרס.

18 בינואר. הממשלה הודיעה על הרכב מועצת עיריית ירושלים. כראש העיר התמנה ד"ר אל חאלדי וכסגנו היהודי דניאל אוסטר. למרות העובדה שבירושלים היוו היהודים רוב, לא תבעו היהודים את זכותם לראשות עיריית ירושלים.

22 בינואר. החלה הזרמת הנפט מעיראק למפרץ חיפה.

פברואר

22 בפברואר. במפעלי חברת הנפט העיראקית במפרץ חיפה פרצה שביתה משותפת של הפועלים היהודים והערבים, בדרישה להטבת תנאי השכר. ב-11 במרס הושג הסכם, בתיווכו של פאכרי נאששיבי, על תנאי העבודה.

מרס

17 במרס. בוועידה השלישית של מפא"י עמדה על הפרק הצעת ההסכם עם הרביזיוניסטים, שהביא בן גוריון. ברוב של 89 כנגד 74 נדחה ההסכם.

24 במרס. במשאל בין חברי ההסתדרות נדחה ההסכם ברוב של 15,227 מול 10,187.

אפריל

2 באפריל. נפתחה המכבייה השנייה.

22 באפריל. לכישלון המאמץ להשיג הסכם בין תנועת העבודה לתנועה הרביזיוניסטית נודעו תוצאות מפליגות: ההנהלה הרביזיוניסטית החליטה לפרוש מן ההסתדרות הציונית העולמית ולהקים הסתדרות עצמאית. במשאל שנערך ביוני, הצביעו כ-167,000 בעד החלטת הפרישה ורק 3,000 הצביעו נגד. בספטמבר התכנס קונגרס היסוד של "ההסתדרות הציונית החדשה".

מאי

10 במאי. בחיפה התקיים קונגרס הנוער הערבי, שקיבל שורה של החלטות לחיזוק "הרוח הלאומית", מאבק באימפריאליזם הבריטי והיהודי, הצורך בייסוד מוסדות כלכליים חדשים ובייסוד חברה לגאולת הקרקע.

יוני

20 ביוני. הונחה אבן-הפינה לבית "הבימה" בתל אביב.

25 ביוני. פורסמו מספרי שוקלי השקל בארץ-ישראל – 110,255 איש. על יסוד זה נקבע כי ארץ-ישראל תשלח לקונגרס 89 צירים.

יולי

24 ביולי. בבחירות לקונגרס הציוני בארץ השתתפו 83% מבעלי זכות בחירה. מפא"י – 61, תורה ועבודה (הפועל המזרחי) – 9, המזרחי – 2, התאחדות הציונים הכלליים – 6, ברית הציונים הכלליים – 5, התאחדות התימנים – 3, העובדים התימנים – 2, מפלגת המדינה העברית – 1, המזרחי הוותיק – 1.

אוגוסט

18 באוגוסט. בארץ נערכו בחירות לקונגרס היסוד של ההסתדרות הציונית החדשה. השתתפו כ-26,000 בוחרים.

ספטמבר

1 בספטמבר. נפטר הרב אי"ה קוק, הרב הראשי האשכנזי ליהודי ארץ-ישראל.

אוקטובר

16 באוקטובר. נשק מוברח של ההגנה נחשף במשלוח חביות מלט שפורק בנמל יפו. המקרה עורר התרגשות ותסיסה בקרב הציבור הערבי. משלחת ערבית, בראשות המופתי, נפגשה עם ממלא-מקום הנציב העליון ודרשו פעולה תקיפה לגילוי מקור ההברחה ותכליתה.

26 באוקטובר. ברחבי הארץ הוכרזה שביתה כללית בתגובה על גילוי הברחת הנשק בנמל יפו.

נובמבר

20 בנובמבר. במרדף אחר חבורת שיח' עיז אל דין אל קסאם, לאחר שזו רצחה את סמל המשטרה משה רוזנפלד, נהרגו מנהיג הכנופייה וכמה מאנשיו, לאחר שסירו להיכנע לכוחות המשטרה שסגרו עליהם. דמותו התקדשה בעיני ההמונים הערביים והפכה לסמל ההתנגדות לשלטון הבריטי בארץ.

25 בנובמבר. משלחת מאוחדת של המפלגות הערביות נפגשו עם הנציב העליון והציגו את דרישות הערבים – הפסקה מיידית של העלייה, איסור על מכירת קרקעות ליהודים והבטחת שלטון עצמי לתושבי הארץ. הם הזהירו כי המצב בארץ יתדרדר אם לא ייענו דרישות הציבור הערבי. הנציב הבטיח להשיב על קובלנותיהם בתוך חודש ימים.

דצמבר

6 בדצמבר. באולם קולנוע אדיסון בירושלים נערך כנס מחאה של כל תנועות הנוער בארץ נגד חוקי נירנברג ורדיפות היהודים בגרמניה.

21 בדצמבר. הנציב העליון נפגש עם נציגי המפלגות הערביות והציג לפניהם את תכניתו להקים את המועצה המחוקקת. הערבים הודיעו כי ישיבו על התכנית בעוד ימים אחדים.

22 בדצמבר. הנציב נפגש עם הנציגות היהודית – וייצמן, בן גוריון, שרתוק, יצחק בן צבי, אברהם אלמאליח, ונציג אגודת-ישראל הרב משה בלוי – והציג בפניה את פרטי תכנית המועצה המחוקקת. וייצמן הקריא הודעה מוכנה מראש ובה דחייה מוחלטת של תכנית המועצה המחוקקת המהווה "סטייה חמורה מההנחות היסודיות של המנדט". גורלה של הארץ אינו יכול להיקבע על ידי אוכלוסי ארץ-ישראל הקיימים בפועל. בעניין זה מעורב העם היהודי כולו ואין לקבל תכנית המוסרת את סמכות החקיקה לידי אלה הכופרים במשטר המנדט וחותרים תחתיו. הרב בלוי הודיע על הצטרפות אגודת-ישראל לעמדת הסוכנות היהודית המתנגדת לתוכנית.