ינו 062015
 

נוכח האירועים בארץ-ישראל ופרסום המלצות ועדת פיל לחלוקת הארץ בין מדינה יהודית ומדינה ערבית, נפתח דיון מחודש במשרדי הממשלה הגרמנית סביב השאלה, אם הקמת מדינה יהודית תעלה בקנה אחד עם האינטרסים של גרמניה והמדיניות הנאצית בשאלה היהודית. הנטייה הגוברת היתה זו שגובשה במשרד החוץ הגרמני ואשר גרסה כי בעצם הקמת מדינה יהודית טמונה סכנה לבניית בסיס השתלטות יהודי. במזכר שהכין שר-החוץ הגרמני, נויראט, נאמר" "מדינה שכזאת בפלשתינה לא תקלוט את כל יהודי העולם, אבל תיתן להם עמדת כוח חדשה, בחסות חוק בינלאומי, בדומה לתפקיד שממלא הווטיקן בשירות הקתוליות הפוליטית או מוסקבה בשירות הקומינטרן. זו הסיבה שעניינה של גרמניה הוא לתרום לחיזוק העולם הערבי, כדי לאזן בשעת הצורך את כוחה הגובר של יהדות העולם."

היו גם גורמים שברוח זו ביקשו לעיין מחדש בהסכם ה"העברה"; אך כיוון שעמדתו של היטלר נשארה בעינה, לאמור: יש להמשיך לעודד יציאת יהודים מגרמניה וברוח זו יש להתייחס אל הסכם ההעברה, לא חלו שינויים במדיניות ההגירה של גרמניה במשך שנת 1937.

ב-8 בנובמבר התקיימה במינכן תערוכת "היהודי הנצחי" (Der Ewige Jude), שנחשבה הגדולה בתערוכות האנטי-יהודיות בתקופת שלפני המלחמה. המיצגים והסרטים שהוצגו בה תיארו את "היהודים בפוליטיקה", "היהודים בתרבות", "היהודים בעסקים", תמונות תקריב של פרצופי יהודים, קריקטורות וסיסמאות.