ינו 062015
 

מרס

בספר "היהודים באיטליה", שיצא לאור בברכתו של מוסוליני (מחברו, פאולו אוראנו, שימש כרקטור אוניברסיטת פרוג'ה, וכן חיבר ביוגרפיה על מוסוליני) טען המחבר כי הפאשיסט היהודי אטורה אובאצה, למרות כל נאמנותו לדוצ'ה, סובל מתסביך העם הנבחר לא פחות מאשר הציוני דאנטה לאטס.

ספרו של אוראנו עורר התרגשות רבה בקרב הקהילה היהודית והיכה הדים גם מחוץ לאיטליה.

אפריל

ברומא הוקם גוף חדש בשם "ועד האיטלקים בני הדת היהודית". יוזמיו היו יהודים פאשיסטיים, שביקשו לכבוש את הנהגת האיחוד. כמה קהילות חשובות – רומא, ליוורנו, פירנצה, טורינו – תמכו בהתארגנות החדשה. הנהגת האיחוד ביקשה להתפטר, אך משרד הפנים התנגד לפיזור הנהגת האיחוד, כיוון שהיה מעוניין להעביר את התחיקה היהודית החדשה שעוצבה באותו זמן דווקא בחסות המנהיגות היהודית הסולידית שאינה מזוהה עם הפאשיסטים. יהדות איטליה נקלעה למשבר חמור. נרשם מספר גובר והולך של המרות דת ופרישה מן הקהילה היהודית. רבני איטליה הוציאו קול-קורא לקראת הימים הנוראים ובו קראו לשוב אל ערכי היהדות ולשמור על אחדות הקהילה היהודית. גם גילוי-דעת זה עורר מחלוקת עזה בקרב הקהילות היהודיות.

יוני

מוסוליני בשיחת תדרוך עם ג'ורג'ו פיני, העורך החדש של "איל פופולו ד'איטליה", הודיע כי מכאן ואילך אין לקבוע את היחס ליהודים בהתאם לעמדותיהם כלפי הפאשיזם או הציונות: "אין להציג את הבעיה היהודית במישור פוליטי דתי, אלא ממש במישור גזעני".

נוכח ביטויי דאגה ומחאות שיצאו מחוגים יהודים בתחומי איטליה ומחוצה לה, שמר מוסוליני על קו של עמימות ואף הכחשה בדבר שינוי כלשהו במדיניות האיטלקית כלפי היהודים או אף כלפי הציונות.

31 בדצמבר. במאמר לא חתום, שפרסם מוסוליני, טען כי היהודים הם האשמים בגאות הרגשות האנטישמים בחברה המערבית. הם פשוט מגזימים ב"הפגנת עצמם", בהידחקותם ובהשתלטותם על כל עמדת מפתח. "היהודי-מדי הוא-הוא היוצר את האנטי-יהודי", קבע מוסוליני.