ינו 062015
 

פברואר

16 בפברואר. בגילוי-דעת, שנכתב בידי מוסוליני ופורסם מטעם משרד החוץ, נאמר כי הרושם שנוצר כאילו הממשלה הפאשיסטית עומדת ליזום מדיניות אנטישמית הוא מוטעה לחלוטין. "לדעת החוגים האחראיים ברומא תיפתר הבעיה היהודית הכלל-עולמית בדרך אחת בלבד: להקים במקום כלשהו בעולם – אך לא בפלשתינה – מדינה יהודית, מדינה במלוא מובן המלה, שתהיה מסוגלת להבטיח את שלומם של המוני היהודים המפוזרים בארצות השונות בדרכים הדיפלומטיות והקונסולריות המקובלות." הצהרה זו סימנה תפנית במדיניות המשטר הפאשיסטי כלפי הציונות.

מרס-מאי

למרות המבוכה שהסב האנשלוס (סיפוח אוסטריה) לאיטלקים, נמשך מצעד ההתקרבות בין שתי הממשלות בקצב מזורז. ב-3 במאי נפתח ביקורו של היטלר באיטליה, שהידק עוד יותר את היחסים בין שני המנהיגים.

יוני

השגריר האיטלקי בוושינגטון מחה בפני תת-שר החוץ האמריקני על ההאשמות המוטחות כלפי איטליה בעיתונות האמריקנית על רדיפת יהודים ובני דתות אחרות. תת-שר החוץ האמריקני השיב כי "הקשר ההדוק הקיים בין איטליה וגרמניה והעובדה שבשתי מדינות אלה שולטים משטרים שאינם שונים זה מזה במבנה, גם אם הם שונים זה מזה בשיטות או בפרטים – יוצרים באופן טבעי ביותר את הרושם הנפוץ שמדיניות הפנים הנקוטה בגרמניה כלפי המיעוטים הגזעיים זוכה לתמיכתה המלאה של הממשלה האיטלקית או לפחות שממשלה זו מסתכלת עליה בעין יפה".

במחצית השנייה של יוני הורה מוסוליני למנוע השתתפות יהודים בכנסים בינלאומיים. פגיעה זו במלומדים יהודים היתה צעד ראשון בשורת הצעדים שהרכיבו את המדיניות החדשה כלפי היהודים.

יולי

14 ביולי. פורסם "מנשר הגזע", שנכתב כנראה בחלקו על ידי מוסוליני. בעשר ההנחות ה"מדעיות" (אלה זכו מיד לכינוי "עשרת הדיברות") שנכללו  במנשר, אימץ זה את עקרונות הגזע הנאציים, בלי להודות בכך. הוא קבע, בין השאר, כי אוכלוסייתה של איטליה היא ממוצא ארי והתרבות שלה ארית. הגיעה העת שהאיטלקים יצהיר בגלוי שהם גזעניים ויתנו לגזענות שלהם כיוון ארי-נורדי. קיים גזע איטלקי טהור. היהודים אינם שייכים לגזע האיטלקי ולכן אינם עשויים להיטמע בתוכו. אין לשנות בשום אופן את התכונות הגופניות והנפשיות של הגזע האיטלקי, מכאן שנישואי-תערובת עם לא-אריים אסורים בהחלט.

האפיפיור פיוס ה-11 תקף את המנשר וקבע שהגזענות מנוגדת למסורות האצילות ביותר של אותה קיסרות רומית שהפאשיסטים מתגאים בה כל כך ומבקשים להחיות אותה. בהזדמנות אחרת כינה את ה מנשר "חיקוי מעשה קופים של הגרמנים". גם מלך איטליה הביע שלא בפומבי את הסתייגותו המוחלטת מן הניסיון "לייבא לאיטליה את האופנה הגזענית מברלין". הגרמנים מצדם הגיבו בהתלהבות על המנשר בו הם רואים הפגנת סולידריות עם "הציר" (הגרמני-איטלקי) וניצחון להשקפת העולם הנאציונל-סוציאליסטית.

העיתונות האיטלקית נרתמה למאמץ הסברה שנועד להוכיח כי הגזענות היתה גלומה תמיד בפאשיזם. מוסוליני עצמו הגיב בזעם על הטענות כי לאמתו של דבר הוא נגרר אחרי הגרמנים.

בפרסום רשמי של המפלגה הפאשיסטית הוכחש כי לממשלה יש כוונה לרדוף את היהודים בתור שכאלה. מדובר כאן באמצעי התגוננות כנגד השפעתם המופרזת של היהודים באיטליה וכנגד שיתוף הפעולה הידוע לשמצה בין "יהדות, בולשביזם והבונים החופשיים". היהודים עצמם הם הגזענים הגרועים ביותר בעולם, נאמר בפרסום.

ספטמבר

1 בספטמבר. מועצת השרים האיטלקית אישרה צו הנוגע לכל היהודים הזרים שהתיישבו באיטליה, בלוב ובאיי הים האגאי, לאחר ה-1 בינואר 1919, בכלל זה גם מי שקיבלו בינתיים את האזרחות האיטלקית. על פ הצו הזה נאסר על יהודים זרים להתיישב ישיבת קבע בתחומי הממלכה האיטלקית; הענקת האזרחות האיטלקית ליהודים זרים לאחר ה-1 בינואר 1919 מבוטלת באחת. היהודים הזרים חייבים לעזוב את שטחי הממלכה, לוב ושטחי הריבונות בים האגאי, תוך ששה חודשים. יהודי נחשב כל מי ששני הוריו השתייכו לגזע היהודי, גם אם הוא אינו מאמין ואינו מחזיק בדת היהודית או שייך לדת אחרת. ההגדרה לא כללה איפוא "בני-תערובת".

2 בספטמבר. מועצת השרים אישרה חוק המורה על סילוק כל המורים היהודיים בכל בתי-הספר בכל דרג שהוא. החוק אוסר על קבלת תלמידים יהודים בכל בתי-הספר ומוסדות החינוך והתרבות המוכרים מטעם המדינה. סטודנטים יהודים שכבר החלו בלימודיהם יורשו להמשיך את לימודיהם.

אוקטובר

6 באוקטובר. המועצה הפאשיסטית הגדולה אימצה שורה של החלטות, שנועדו מחד גיסא להסביר את המדיניות האנטי-יהודית החדשה ומאידך גיסא להבהיר ולהחריף את התקנות הגזעניות שפורסמו בתחילת ספטמבר. ההחלטות קבעו כי האמצעים נגד העם היהודי אינם אלא תוצאה הגיונית של המדיניות הגזענית שנקט הפאשיזם מאז המסע לרומא והשלכה הגיונית של איסור נישואי תערובת שהוטל באפריקה לאחר מלחמת אתיופיה. הבעיה היהודית אינה אלא היבט פנימי של בעיה גזעית כללית, שכיבוש האימפריה עשה אותה חריפה יותר. לגבי נישואי תערובת קבעו ההחלטות כי האיטלקים אינם רשאים להתחתן עם בני גזעים לא-אריים; עובדי מדינה אינם רשאים לשאת נשים זרות, יהיה גזען אשר יהיה; נישואי איטלקים עם נוכרים, אפילו ממוצא ארי, טעונים רישיון ממשרד הפנים; לגבי הגדרת המושג "גזע יהודי" – ייחשבו כבני הגזע היהודי אלה שנולדו לשני הורים יהודיים, אלה שנולדו מאב יהודי ואם נוכריה (ארית); אלה שנולדו מנישואי תערובת ומחזיקים בדת היהודית; פטור מאפליה יוענק לכל היהודים (למעט המורים מכל דרגה וסוג) המשתייכים למשפחות שמתו, שהתנדבו לשרות צבאי או שקיבלו עיטורים צבאיים במלחמת העולם הראשונה או במלחמות לוב, אתיופיה וספרד, וכן אנשים שנהרגו או נפצעו במאבק למען הפאשיזם או שהצטרפו למפלגה בשנים שבין 1919 ל-1922, או שהיו חברי לגיונות פיומה של ד'אנונציו וכן אנשים בעלי מעלות יוצאות מן הכלל שתאשר ועדה מיוחדת; יהודים שאינם כלולים בקטגוריה של פטור מאפליה אינם רשאים להיות חברים במפלגה הפאשיסטית, אינם רשאים להיות בעלים או מנהלים של מפעלים המעסיקים 100 עובדים או יותר, אינם רשאים להיות בעלים של יותר מ-50 הקטרים קרקע, אינם רשאים לשרת בצבא בימי שלום או בימי מלחמה.

ההחלטות קבעו כי יהודים שיסולקו ממשרותיהם הציבוריות יהיו זכאים לגמלאות כמקובל. לא יחול כל שינוי בכל הנוגע לחופש הפולחן ולפעילותן של הקהילות היהודיות בהתאם לחוק הקיים. תותר הקמת בתי-ספר יהודיים, יסודיים ותיכוניים. תותר הגירה מבוקרת של יהודים לאזורים מסוימים באתיופיה; אך זו תהיה מותנית ביחסה של היהדות העולמית כלפי איטליה הפאשיסטית.,

דצמבר

לאחר ועידת מינכן (30-29 בספטמבר), בה מילא מוסוליני תפקיד מפתח, התחזק מעמדו הבינלאומי והסתמנה התקרבות בינו ובין מעצמות המערב. תכניתו של הדוצ'ה לעודד התיישבות יהודית באתיופיה ולהקים שם "מושבה יהודית" הועברה לידיעת ממשלת בריטניה. הנשיא רוזבלט פנה ב-7 בדצמבר במכתב למוסוליני ובו ביקש לערב אותו בתכניות שעלו על הפרק לאחר ועידת אוויאן.