ינו 012015
 

בולגריה אולצה להצטרף אל מדינות הציר באביב 1941. אף שלא הצטרפה למסע המלחמה נגד רוסיה, נאלצה להתיר מעבר צבא גרמני בשטחה. שטחה הורחב על חשבון רומניה ויוון, על פי תכתיב גרמני. אל כ-50,000 היהודים שחיו בשטחה נוספו כ-12,000, כתוצאה מצירוף שטחי תראקיה ומקדוניה. בד בבד נחקק בבולגריה חוק אנטי-יהודי "להגנת האומה" (1940), על פי מודל נירנברג. חקיקה זו עוררה פולמוס חריף בקרב הציבור. "הסינוד הקדוש" של הכנסייה הבולגרית שיגר מחאה לראש הממשלה וליושב-ראש הפרלמנט. קבלת החוק נומקה בצורך לחזק את מעמדה של בולגריה בעיני גרמניה ובקרב מדינות הציר.  לחוק החדש לא נודעו תוצאות מעשיות עד קיץ 1942, עת נכנסה מדיניות ההשמדה הנאצית להילוך גבוה בכל שטחי הכיבוש הנאצי באירופה. הממשלה העבירה חוק המעניק לה סמכות בכל פעולה נדרשת כלפי היהודים.