ינו 012015
 

משלוחי היהודים להשמדה החלו בד בבד עם השילוחים ההמוניים מארצות המערב, לאחר ועידת ואנזה. בין סוף מרס ועד יולי 1942 שולחו מסלובקיה כ-54,000 יהודים. שילוחים נוספים בוצעו בחודשים ספטמבר-אוקטובר. בסוף השנה הופסקו המשלוחים ההמוניים. בסלובקיה נשארו קצת למעלה מ-20,000 יהודים. גורם שתרם בלי ספק להפסקת פעולות ההשמדה היה הארגון המחתרתי המיוחד שקם מתוך מועצת היהודים, בשם "קבוצת עבודה", שהדמויות הבולטות בו היו הרב מיכאל בר וייסמנדל וגיזי פליישמן. קבוצה זו ריכזה בידיה מידע על המתרחש במחנות בפולין והיתה אולי ראשונה לפרוץ את מעטה הסודיות וההכחשה שבנו הנאצים סביב מבצעי ההשמדה.  הקבוצה חיפשה דרכי הצלה וקיבלה את רעיונו הנועז של וייסמנדל – לשחד את האישיות הנאצית הבכירה בסלובקיה, ויסליצני, כדי להפסיק שילוחי היהודים להשמדה. ויסליצני דרש 50,000 דולר תוך עשרה ימים. סכום זה שגויס באמצעות הג'וינט שולם לויסליצני בשני תשלומים. הצלחת הפעולה עודדה את אנשי קבוצת עבודה לגבש תכנית שאפתנית הרבה יותר, "תכנית אירופה": לעצור את השמדת יהדות אירופה כולה באמצעות תשלום כופר בסכום עתק של 2,000,000 דולר, אותו דרש ויסליצני. וייסמנדל פתח בהתכתבות נמרצת עם כל גורם אליו יכול להגיע בסלובקיה ומחוצה לה. תגובותיהם ההססניות של הגופים היהודיים והציוניים בעולם החופשי הוציאו את וייסמנדל מכליו. טענה קשה לא פחות היתה לו ולחבריו על כך ששום גורם בעולם היהודי החופשי לא ניסה לשגר שליחים אל היהודים הלכודים בשטחי הכיבוש הנאצי. על טענה קשה זו מעולם לא ניתן מענה מניח את הדעת.

"קבוצת עבודה" לא הצליחה לגייס את המקדמה בסך 200,000 דולר אותה דרש ויסליצני. ווייסמנדל ערך תמרונים מסובכים של השהייה כאילו הוא מנהל משא ומתן מתקדם עם נציג היהדות העולמית, "פרדיננד רוט" (אישיות בדויה, שאת מכתבי התשובה שלה, על נייר מכתבים שהזמין וקיבל משוויץ, חיבר וייסמנדל עצמו). באוגוסט 1943 הורה הימלר, שהיה מעורב במשא-ומתן על "תכנית אירופה", להפסיק את המגעים סביב התכנית.