ינו 012015
 

בהונגריה התחזק כוחם של הציונים, תודות לסיפוחה של טרנסילבניה על יהודיה, שבתוכם היה לציונים נוכחות חזקה. צעירים שברחו מסלובקיה ומפולין וברובם השתייכו לתנועות הנוער הציוניות, הפכו את הציונות המקומית לגורם פעיל ומתסיס. ביזמת הציונים הוקם גוף ציבורי, מחתרתי למחצה,  שנקרא "ועדת העזרה וההצלה". בראשו עמד המהנדס קומוי (Komoly) וסגנו היה ד"ר רֶזֶ'ה רודולף קסטנר (Kastner). פעיל בולט אחר היה יואל ברנד. גוף זה יצר קשר עם המשרד הארצישראלי בקושטא וקיבל משם סכומי כסף. הארגון טיפל בעיקר בקליטת הפליטים היהודים שהבריחו את הגבול להונגריה מסלובקיה ומפולין.

יוני

שר ההגנה, הגנרל נאג' (Nagy), שעמד לצד ראש הממשלה במאמץ להדוף את הדרישות הגרמניות להחיל את מדיניות הפתרון הסופי על יהודי הונגריה, אולץ להתפטר על רקע התנגדותו למסור אלפי פועלים יהודים למכרות הנחושת ביוגוסלביה. כ-6,000 פועלים נשלחו למכרות, על פי דרישת שר החימוש הנאצי, שפאר. רובם שרדו את העבודה במכרות למרות התנאים הקשים ששררו שם. משקרבו הרוסים, הועברו כ-3,600 למחנות ריכוז בגרמניה; השאר הוצעדו בצעדות מוות, דרך סרביה להונגריה. רובם נרצחו בידי הס"ס.

גם מתוך עשרות אלפי היהודים, שנשלחו בגדודי עבודה לחזית המזרח, חזרו להונגריה לא יותר מ-7,000-6,000 איש. רבים מהם נפלו בחזית ורבים נספו בדרך הנסיגה.