נידרלנד, ארץ השפלה, התרוקנה מיהודיה כליל במאה ה-15. ב-1520 סופחה לספרד של קרל ה-5 והחלה מושכת אליה "נוצרים חדשים", שנמלטו אליה מספרד ומפורטוגל. משפחות סוחרים עשירות, כמו משפחת מנדס-נשיא, השתקעו באנטוורפן, שהפכה באותו זמן למרכז סחר עולמי.
קרל ה-5 מוציא צו גירוש ל"נוצרים החדשים" היושבים באנטוורפן ואוסר על כניסת אנוסים לעיר. מועצת אנטוורפן ערערה על החלטת המלך בטענה כי הסוחרים שהגיעו מספרד ופורטוגל הביאו ברכה רבה לעיר ומחזיקים בעמדות מפתח חשובות לשגשוגה ופריחתה. המלך לא ויתר, והאנוסים אולצו לצאת את אנטוורפן (1550).
שחרור חבליה הצפוניים, הפרוטסטנטיים, של ארץ השפלה מעולה של ספרד הקתולית וייסוד הרפובליקה של הולנד יצר באירופה מעוז ראשון של חירות דתית. אמסטרדם, בירת הולנד, הפכה תוך זמן יעד נחשק לאנוסים הבורחים מספרד ומפורטוגל. ההסתננות לאמסטרדם גברה בשנות ה-90' ונתקלה בחשד גובר מצד השלטונות שמא מדובר בסוכנים של ספרד הקתולית השנואה.
השלטונות פשטו על בית-כנסת מחתרתי של "הנוצרים החדשים" באמסטרדם וגילו כי מדובר לא בסוכנים קתוליים של ממשלת ספרד השנואה, כי אם בפליטים שברחו מחמת האינקוויזיציה. העצורים מקרב "הנוצרים החדשים" שוחררו ומועצת העיר אמסטרדם העניקה לאנוסים היושבים בעיר זכות לשוב אל יהדותם בגלוי.
מנהיג הקהילה היהודית הפורטוגזית הקטנה באמסטרדם, יעקב טיראדו, ייסד את בית-הכנסת הראשון, שנקרא על שמו "בית יעקב". הרב יוסף פרדו מסלוניקי הוזמן לבוא ולכהן כרב הקהילה.
בית-כנסת יהודי שני, "נווה שלום", נוסד באמסטרדם. הקהילה היהודית באמסטרדם גדלה במהירות והגיעה לכדי 200 משפחות.
הקהילה היהודית באמסטרדם התפצלה, לאחר שחלק ניכר מבני הקהילה מאסו במשטר הרבני הקפדני שהנהיג הרב יצחק עוזיאל מפאס, שעמד בראש בית-הכנסת "נווה שלום". המורדים הקימו קהילה נפרדת ובית-כנסת נפרד, "בית ישראל".
התפתחותה המהירה של הקהילה היהודית באמסטרדם עוררה קנאת כתות מיעוט נוצריות, שקבלו על אפליה לטובת היהודים. מועצת העיר הוציאה צו להגבלת חופש הפולחן של היהודים. אלה לא יהיו רשאים לקיים תפילה בציבור ולבנות בתי-כנסת חדשים. אנשי הקהילה פנו לממשלת הולנד וזו מינתה ועדת חקירה. על הוגו גרוטיוס, המשפטן הנודע, שהיה ממניחי היסודות למשפט הבינלאומי המודרני, […]
שלושת הפלגים של הקהילה היהודית באמסטרדם התאחדו תחת ועד אחד, שנהנה מסמכויות נרחבות על חברי הקהילה, בגדר האוטונומיה ממנה נהנו היהודים. החיים היהודיים באמסטרדם עמדו בסימן של תסיסה ויצירה רוחנית נמרצת, שללא ספק הושפעה מן המעבר החריף מן הכלא הספרדי או הפורטוגזי ומאימת האינקוויזיציה אל החירות והסובלנות הדתית שהבטיחו הולנד ואמסטרדם. שתי מגמות התרוצצו בקרב […]