יהודי הונגריה ידעו שלווה יחסית בימי שלטון המלכים מבית יגלון (1526-1490). הקהילות הגדולות היו בפרסבורג ובבודפשט (אופן-בודה), טירנוי ואדנבורג. היחסים עם היהודים נוהלו באופן ריכוזי. סוכן הכספים, יעקב מנדל, שימש כ"פקיד היהודים" והיה ממונה על גביית המסים מכל הקהילות. בתפקידו שימש גם כשתדלן וצינור תקשורת לתלונות ובקשות היהודים. בנו של יעקב מנדל (מנדל השני) ירש את אביו ושימש גם תחת לודביג, יורשו של ולדיסלב. יהודי אחר, יצחק מקאשוי, מונה כאחראי ליציקת המטבעות בממלכה, שכונו אז "יצחקיים".
בקרב מוהאץ' הוכו ההונגרים בידי העותמנים, בפיקודו של סוליימן הגדול. המלך לודביג נפל במערכה. התורכים השתלטו על עיר הבירה אופן. המלכה ופמלייתה גלו מן העיר. אליה הצטרף גם מנדל השני ומשפחות העלית היהודיות. סוליימן המנצח פקד להעביר כאלפיים יהודים לתחומי תורכיה. ההונגרים טענו כי היהודים שיתפו פעולה עם האויב. גל אנטי-יהודי שטף את הארץ. היהודים […]
כתוצאה מעלילת דם שנרקחה בעיר פזינג הועלו על המוקד שלושים יהודים, גברים ונשים, וילדיהם הוטבלו לנצרות. כל יהודי העיר גורשו. הערים שביקשו להיפטר מיהודיהן נקטו באותה שיטה. כך גורשו יהודי פרסבורג וגם יהודי טירנוי. במקומות אחרים גבר הלחץ על היהודים על ידי מיסוי כבד.
הלאנדטאג של הונגריה קבע חוק כי המסים המוטלים על היהודים יהיו בשיעור כפול מזה המוטל על המעמדות הנוצריים.
במשלחת ששיגר השולטן העותמני אל הקיסר רודולף בפראג השתתפו נציגים יהודים. אלה נאסרו מיד והושלכו לכלא. המלחמה בין הנוצרים העותמנים התעצמה ובשטחים שנכבשו בידי צבא הקיסר סבלו היהודים מפעולות נקם אכזריות. ברור היה למי נוטה אהדת היהודים, ובמשך התקופה הזאת ניכרה בריחת יהודים אל השטחים שבשליטת העותמנים. רק בזמן מלחמת שלושים השנים הוקל ליהודים בהונגריה, […]