מבוא

 1648-1492, אירופה, פולין  סגור לתגובות על מבוא
דצמ 302014
 

במשך המאה ה-14 שימשה פולין ארץ מקלט לעשרות אלפי יהודים שהיגרו אליה מגרמניה, אם מחמת הרדיפות והגירושים, שהגיעו לשיאם בימי "הדבר השחור" (1348), ואם כחלק מן הגל של מהגרים מגרמניה, שחיפשו את מזלם בחבלי הספר המזרחיים. מלכי פולין, ולדיסלב ה-4 (לוקייטק) ויורשו קזימיר ( (Kazimierz) הגדול, הנהיגו מדיניות של שערים פתוחים למהגרים מן המערב, מתוך כוונה מוצהרת ליישב את שטחי פולין הנרחבים והחרבים, מאז הפשיטות הגדולות של המונגולים במאה ה-13, ולהאיץ את פיתוחה הכלכלי והמדיני של הארץ. קזימיר הגדול (1370-1333) העניק זכויות וחירויות, שהבטיחו את חופש הפעולה הכלכלי של היהודים והניחו גם את היסודות להתפתחות האוטונומיה היהודית המשפטית. איחוד מלכות פולין עם הדוכסות הגדולה של ליטא בסוף המאה ה-14 הביא להגירת יהודים רבים לתחומי הממלכה, שהיתה פגנית לא מכבר. התנאים מהם נהנו היהודים בליטא היו נוחים יותר מאשר בפולין. הם הורשו לעסוק במסחר, במלאכה, בעבודת אדמה, ללא הגבלה, ואף להרחיב את תחום מושבם בערים. מעמדם היה כמעמד העירונים, בעוד שבממלכה הפולנית זכויות היהודים נקבעו על פי ההסדרים הפיאודליים, כ"עבדי האוצר" (servi camerae) של המלך. בפולין התגברה השפעת הכנסייה הקתולית, שלאורך כל הדרך הפגינה התנגדות עזה לפריבילגיות שהעניקו מלכי פולין ליהודים. העירונים, שביקשו תמיד להצר את רגלי היהודים שנחשבו מתחרים מסוכנים, הפכו בעלי ברית מסורתיים של הכמורה המקומית במאבקה ביהודים. ככל שהחריפה התחרות הכלכלית בין היהודים לבין העירונים וככל שגדלה השפעת הכנסייה הקתולית, שבה ביקשו המלכים להיעזר במאבקם באצולה, במסגרת המאמץ לאחד וללכד את ממלכת פולין, כן צומצמו זכויות היהודים וגבר הלחץ עליהם.

מעמדם השברירי של היהודים הופגן בימי המלכים היאגילונים (שושלת Jagello) של פולין וליטא, במחצית השנייה של המאה ה-15. מצד אחד, נטו המלכים להגן על זכויות היהודים וביטחונם. בייחוד בלט ביחסו ההוגן קזימיר היאגילוני (Kazimierz, 1447-1492); אך גם הוא נאלץ מדי פעם להיכנע לדרישות הכמורה. שני בניו שחילקו ביניהם את השליטה בפולין ובליטא, התקשו עוד יותר לעמוד בפני הלחץ הקתולי. ב-1495, בהשראת גירוש יהודי ספרד, יצא צו מטעם הנסיך אלכסנדר לגרש את כל יהודי ליטא, אף שצו זה לא שיקף את מדיניותו הכללית של הנסיך כלפי היהודים. גירוש יהודי ליטא גרם להגירת יהודים רבים אל חצי האי קרים, שתחת שלטון החאנים הטטריים. שם התפתח ישוב יהודי מגוון, חלקו יוצאי ספרד, שהגיעו לכאן מתורכיה, חלקם קראים, וחלקם אשכנזים שהגיעו מפולין ומליטא. היהודים בחצי האי קרים נהנו מחופש פעולה בחסות החאנים ושלטו בחלק ניכר מן המסחר בין קרים לפולין וליטא.

גם יהודי קרקוב (בירת פולין) ויהודי וארשה גורשו ב-1495. כבר ב-1485 אולצו יהודי קרקוב לוותר "מרצונם" על רוב זכויות הסחר והמלאכה שלהם. משירש אלכסנדר את כס המלוכה בפולין, לאחר מות אחיו, התיר את שיבת יהודי ליטא למקומותיהם וציווה להחזיר להם את רכושם המוחרם (1503). יהודי קרקוב ווארשה לא הורשו לחזור אלא לאחר זמן רב.

שנות שלטונו של זיגיסמונד ה-1 (1548-1506) היו שנים נוחות ליהודים. זיגיסמונד הרבה להסתייע בסוכני כספים יהודיים, שמהם שימשו כמוכסים הראשיים בממלכה וניהלו למעשה את אוצר הממלכה. זיגיסמונד ניסה למנות את המוכסים הראשיים שלו – אברהם בוהמוס בפולין ומיכל יוסיפוביץ בליטא – כראשי הקהילות היהודיות בשתי הארצות. ניסיון זה לא צלח.

ככל שהתחזק המעמד הבורגני בערים הראשיות של פולין, מעמד שבו ניכר היה חלקם של התושבים הגרמנים, כן החריפה התחרות הכלכלית עם התושבים היהודיים והתגברו הקולות להגבלת פעילותם ואף מציאותם של היהודים בערים. אף שב-1515 הבטיח המלך תנאי סחר שווים ליהודים בכל רחבי הממלכה, הוא נאלץ מדי פעם להיכנע לדרישות העירונים להגביל את פעילות הסוחרים היהודים ואת חופש התנועה שלהם, בעיקר בערים לבוב, פוזנה וקרקוב. ב-1530 פרסם המלך צו האוסר על שימוש באלימות במריבות בין נוצרים ויהודים בערים. עיקר ההגנה על היהודים באה מן המלך ומן האצילים הגדולים, בעוד שהאצולה הנמוכה הצטרפה אל העירונים ואל הכמורה, בדרישה לצמצם את פעילותם והשפעתם של היהודים בממלכה.

1534

 1648-1492, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1534
דצמ 302014
 

זיגיסמונד ה-1 פרסם צו הפוטר את היהודים מלשאת כל תו זיהוי מיוחד.

1538

 1648-1492, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1538
דצמ 302014
 

הסיים הפולני, שהתכנס בפיוטרקוב, קבע תקנה מיוחדת בחוקה החדשה של הממלכה ובה נאמר כי "מכאן ואילך ולדורות – – – היהודים לא יוכלו לשמש כמוכסים, כי אין זה ראוי ובניגוד למשפט אלוהים לחלוק לבני-אדם מסוג זה כבוד כלשהו ולתת להם לשמש במשרות ציבוריות בקרב הנוצרים". איסור כולל הוטל על מסחר היהודים, אלא אם קיבלו רישיון […]

1539

 1648-1492, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1539
דצמ 302014
 

האצולה הגבוהה התקוממה על חקיקת פיוטרקוב ביחס ליהודים ותבעו לקיים בידם את החזקה על היהודים החיים באחוזותיהם. המלך זיגיסמונד נכנע לתביעתם וקבע כי יש לנהוג לפי העיקרון כי "מי שמפיק תועלת מן היהודים – עליו חובת ההגנה עליהם". עיקרון זה שרר בפולין במשך מאות השנים הבאות ויצר מבחינה חוקית שני מעמדות של יהודים – אלה […]

1542

 1648-1492, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1542
דצמ 302014
 

הכמורה הקתולית התכנסה בפיוטרקוב ודנה בסכנה הגוברת מצד היהודים, על רקע כניסת המוני יהודים שגורשו מבוהמיה. בהחלטות שהתקבלו התבקש המלך להנהיג הגבלות על מספר היהודים המתיישבים בערים ועל בניית בתי-כנסת חדשים. זיגיסמונד, כמלך קתולי אדוק, הורה למנוע התיישבות מהגרים יהודים בעיר הבירה קרקוב. גדל מספר הערים שקיבלו מן המלך את הזכות "שלא לסבול נוכחות יהודית" […]

1548

 1648-1492, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1548
דצמ 302014
 

יורשו של זיגיסמונד ה-1, זיגיסמונד (ה-2) אבגוסט (1572-1548), אישר את הזכויות הישנות שהוענקו ליהודים על ידי קזימיר ה-4. לקהילה היהודית בקרקוב העניק תעודת זכויות מיוחדת. בתעודה זו נאמר, בין השאר, כי המלך רואה זאת מחובתו לקיים את זכויותיהם של היהודים כמו שאר המעמדות.

1549

 1648-1492, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1549
דצמ 302014
 

מס גולגולת מיוחד הוטל על היהודים, בכלל זה היהודים היושבים באחוזות האצילים (ה"פריצים"). מיסוי זה בא לפצות את אוצר המלך על אובדן ההכנסות מן היהודים השייכים לאצילים ואינם כפופים לפקידי המלך. ההנמקה היתה שהיהודים הפטורים משירות צבאי צריכים לשאת במימון הוצאות המלחמה.

1551

 1648-1492, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1551
דצמ 302014
 

אוגוסט. זיגיסמונד אבגוסט הרחיב את סמכויות השיפוט של הרבנים ופרנסי הקהילות לצורך חיזוק הניהול האוטונומי של הקהילות היהודיות. נקבע במפורש כי היהודים רשאים להתדיין ולשפוט על פי דיני ישראל. יתר על כן, בחירת הרבנים נמסרה לידי הקהילות, לאחר שעד כה התערבו מלכי פולין בבחירת המנהיגות היהודית, במאמץ ליצור סמכות יהודית ריכוזית, אחראית בפני המלך, שתרכז […]

1556

 1648-1492, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1556
דצמ 302014
 

בעיר סוחצ'ב נאסר בעל-בית יהודי והמשרתת הנוצרית שלו, באשמת חילול לחם הקודש לאחר שנגנב מן הכנסייה באחד הכפרים הסמוכים. לעלילה נגררו עוד שלושה יהודים. חמשת הנאשמים עונו קשות עד שהודו באשמתם והוצאו להורג בפומבי. המלך הגיב ברוגז רב על עלילת הדם והמהירות בה ביצעו התליינים את פסק-הדין, בלי אישורו של המלך. ב-1557 יצאה הוראה מאת […]

1564

 1648-1492, אירופה, פולין  סגור לתגובות על 1564
דצמ 302014
 

בעיר בילסק בליטא הואשם יהודי ברציחת נערה נוצרית והוצא להורג. היה זה חלק ממסע עלילות דם כנגד היהודים, בהשראת ההסתה שיצאה ממקורות הכמורה הקתולית. המלך זיגיסמונד אבגוסט הוציא שוב פקודות האוסרות על הרשויות המקומיות לעסוק בעלילות דם ולגזור דין. כל המקרים האלה יועברו לשיפוט המלך והסיים. המלך ביסס את פקודותיו על דברי האפיפיורים בימים מקדם […]