המלך התיר לקהילת לובלין לייסד ישיבה והעניק תואר רקטור לראש הישיבה. בכך ניתנה דחיפה ראשונה לבנייתה ולהתפשטותה של מערכת הישיבות בפולין. הישיבה הראשונה בפולין נוסדה על ידי ר' יעקב פולאק בסוף המאה ה-15; הוא גם הביא לכאן את שיטת ה"חילוק" בהוראת התלמוד. בשנת 1571 קיבל שלמה מלבוב זיכיון לייסד בתי ספר וישיבות בכל מקום שיחפץ. […]
נחתמה אמנת האיחוד בין פולין וליטא. איחוד מערכת המשפט של שתי המדינות פעל לרעת יהודי ליטא. מעט מעט נמחקו היתרונות החוקתיים מהם נהנו יהודי ליטא בהשוואה ליהודי פולין. ועם זאת, עדיין היה מצבם של יהודי פולין וליטא משופר בהרבה ממצבם של היהודים בארצות מערב-אירופה ודומה למצבם של היהודים באימפריה העותמנית. במחצית השנייה של המאה ה-16 […]
עם מותו של זיגיסמונד אבגוסט ב-1572 הסתיימה השושלת היגלונית בפולין. בתקופת האינטרֶגנום (התקופה שבין הסתלקות מלך ועליית מלך חדש), שנמשכה שנתיים, התחזק כוחה של האצולה על חשבון מוסד המלוכה. מכאן ואילך בחרה האצולה במלך פולין ובכך נפתח פרק של חולשה גוברת והולכת של השלטון המרכזי. ב-1576 נבחר כמלך סטיפן באטורי, המצביא ההונגרי עטור התהילה, שנשא […]
המלך באטורי הטיל קנס כבד על מועצת העיר פוזנה, בעקבות התקפה של המון פורעים על הרובע היהודי. רק לאחר שהצליחה המועצה לשכנע את המלך כי ידה לא היתה במעל, בוטל הקנס.
המלך באטורי העניק ליהודי בשם קלמן זיכיון להדפסת ספרים עבריים בלובלין. מרגע זה פעלו בתי דפוס עבריים גם בקרקוב וגם בלובלין; אלה התחרו עם הדפוסים המשובחים של ונציה ופראג ונתנו דחיפה לתפוצת הספרות הרבנית בפולין.
"ועד ארבע ארצות", בהתכנסותו בלובלין, פרסם אזהרה חמורה מפני הפרת התקנה הישנה האוסרת על היהודים ליטול בחכירה את מסי הממלכה, "פן יביאו לידי סכנה גדולה ועצומה יוצאת לרבים חו"ש". ומי שיפר הוראה זו "אחת דתו להיות מוחרם ומנודה וכו'".
מדיניותם הסובלנית של זיגיסמונד אבגוסט ושל באטורי כלפי היהודים נמשכה גם בימי זיגיסמונד ה-3 (1632-1588) מבית ואזה השבדי. עם עלותו לשלטון אישר מחדש את הקיומים הישנים והבטחת ההגנה על היהודים בערים.
יהודי בריסק דליטא התלוננו על ניסיון מועצת העיר לבטל את סמכויות בית-הדין הרבני. המלך תמך בעמדתם והזכיר למועצות הערים כי החוקה המגדבורגית, המקיימת את זכויות העירונים ואת סמכויות המועצות העירוניות, איננה חלה על היהודים. בוילנה תקפו העירונים את היהודים, החריבו את בית-הכנסת ובזזו את הדירות ומחסני הסחורות של היהודים. גם כאן התערב המלך והחזיר ליהודים […]
בסביבות לובלין נמצאה גופת ילד שטבע באזור הביצות. חמישה יהודים נאסרו והואשמו ברציחתו למטרות פולחן. הם עונו עד שהודו באשמה והומתו מיתה אכזרית (שנים הצליחו להימלט ממעניהם). ספר אנטי-יהודי בשם "האכזריות, הרציחות והאמונות הטפלות של היהודים" יצא לאור בלובלין. מחברו היה כומר בשם מוייצקי. הוא פירט 24 רציחות פולחניות שביצעו כביכול היהודים במערב-אירופה ו-10 רציחות […]
בעיר בוכניה, במחוז קרקוב, נגנב לחם הקודש מאחת הכנסיות. למרות שהגנב היה נוצרי, הואשם יהודי בשם יעקב, כאילו קנה את הלחם לצרכי פולחן. היהודי נמלט על נפשו. בפקודת המלך נצטוו היהודים לעזוב את העיר. כך בא קץ לנוכחות יהודית בבוכניה וזו לא חודשה עד מחצית המאה ה-19.