בניסיון קשר כושל, שתכליתו להשיב את פורטוגל לחיק ספרד, נגד יוהאן ה-4 מלך פורטוגל, היו מעורבים כמה מראשי "הנוצרים החדשים". אלה הוצאו להורג ומחוגי האצולה הפורטוגלית יצאה תביעה להחמיר את הצעדים כלפי ציבור האנוסים כולו – לאסור על קשרי נישואים עמם, למנוע מרופאים מתוכם לרפא נוצרים ולאסור על מכירת תרופות לנוצרים בבתי המרקחת שלהם.
צעיר יהודי בשם יצחק די קסטרו טרטס, שנלכד על ידי האינקוויזיציה בברזיל והועבר למשפט בפורטוגל, הועלה על המוקד לאחר שסירב לחזור בו מיהדותו. הוא היה בן למשפחת אנוסים שנמלטה מפורטוגל והתגלגלה לברזיל דרך צרפת והולנד. בדרך נדודיה חזרה המשפחה ליהדות. טרטס לא נכנע לכל הלחצים שהופעלו עליו כדי שיחזור לחיק הנצרות. התנהגותו האמיצה, גם כשאחזו […]
מאז גירוש יהודי צרפת בשלהי המאה ה-14, ישוב יהודי שרד רק בפרובאנס, בערי האפיפיור, אביניון וקרפנטרה. לאחר גירוש ספרד, בשלהי המאה ה-15, גדלו הקהילות האלה במידה ניכרת, תודות לכניסת יהודים מגורשים, שהגיעו לכאן מאיטליה. הקהילות היהודיות נהנו מאוטונומיה מלאה בניהול ענייניהן. הארגון הקהילתי היה חזק. ועד של 15 חברים ניהל את ענייני הקהילה, בו היו […]
בלחץ העירונים של אביניון הטיל האפיפיור קלמנס ה-7 הגבלות קשות על המסחר היהודי. נאסר עליהם המסחר בתבואה, ביין ובשמן, ונאסרה עליהם ההלוואה בריבית. יהודי אביניון וקרפנטרה שיגרו משלחת לרומא, בעתירה לבטל את ההגבלות. בתמורה לתשלום מס רכוש בשיעור של 5% ניאות האפיפיור לבטל את ההגבלות החדשות ואף הרחיב מעט את זכויותיהם. הוא פטר אותם מן […]
עם הנהגת האינקוויזיציה בפורטוגל, החלה יציאת "נוצרים חדשים" שעברו לצרפת והשתקעו בערים הדרומיות – בורדו, באיו, טולוז. הם הזדהו כ"נוצרים חדשים", קיימו אורח חיים נוצרי, חלקם התערו לגמרי באוכלוסיה המקומית, אך רובם שמרו על מסגרת נפרדת וגם הסביבה התייחסה אליהם בחשדנות ובהסתייגות.
הנוצרים החדשים השיגו איגרת המעניקה להם זכויות אזרח מאת המלך אנרי ה-2. באיגרת זו נאמר כי "הסוחרים ויתר יוצאי פורטוגל הידועים בשם נוצרים חדשים הודיעו לנו בידי מורשיהם שבאו הנה, כי הניסיון שעשו בעסקי מסחר בארצנו הוכיחו להם שכאן מתייחסים בצדק ובחסד לנתינים מקשיבים ובעלי כוונה רצויה, שיש כאן חירות רבה למסחר והמלכים מגינים על […]
העיר הלוטרינגית מץ, שבעבר שימשה מרכז רבני חשוב, אך יהודיה עזבוה בשלהי ימי-הביניים, סופחה לצרפת ותחת שלטון צרפת חזרו היהודים להתקבץ בה. ב-1595 התארגנה הקהילה במקום, חיברה תקנון והקימה ועד של ששה חברים, מחציתם רבנים ומחציתם בעלי-בתים. מתוך הוועד נבחר רב הקהילה. התארגנות זו קיבלה אישור השלטונות.
עם התגברות הריאקציה הקתולית באירופה ואף באיטליה, פוקד האפיפיור פיוס ה-5 לסלק את היהודים מאביניון וקרפנטרה. נציגי האפיפיור בערים אלה משהים את ביצוע הפקודה וזו בוטלה תוך שנה.
על רקע התחרות הכלכלית הגוברת בין הסוחרים מקרב "הנוצרים החדשים" לבין הסוחרים המקומיים וריבוי ההאשמות כלפי "הנוצרים החדשים" כי אינם אלא יהודים מתחפשים, הפרלמנט של בורדו קיבל החלטה האוסרת על הסתה כלפי "הספרדים והפורטוגזים". במענה לפנייה אליו מצד "הנוצרים החדשים" אישר המלך אנרי ה-3 מחדש את הזכויות שהוענקו להם באיגרת משנת 1550. המלך הזהיר גם […]
האפיפיור גריגוריוס ה-13 מחדש את הפקודה המחייבת את היהודים לשמוע דרך קבע את דרשות הכמרים והנזירים.