מבוא

 1713-1648  סגור לתגובות על מבוא
דצמ 302014
 

בפתח העת החדשה מצוי העם היהודי בנקודת שפל דמוגרפית. אומדן מדויק אינו אפשרי; אך את מספרי היהודים מעריכים בפחות ממיליון ואולי לא עלו מספריהם על 750,000 נפש, בכל רחבי העולם. עם גירוש ספרד סולקו היהודים למעשה ממערב-אירופה, תהליך שהחלו בו האנגלים בסוף המאה ה-13, המשיכו בו הצרפתים בסוף המאה ה-14 והשלימו אותו הספרדים בסוף המאה ה-15. מדיניות זו כלפי היהודים נכרכה בתהליך גיבושן של המדינות הלאומיות הריכוזיות של מערב-אירופה. מגרמניה לא גורשו היהודים תודות להמשך קיומה של המסגרת האימפריאלית (ירושת הקיסרות הרומית הקדושה), מחד גיסא, והפיצול הטריטוריאלי הגדול, לנסיכויות וערים, מאידך גיסא. אבל גם שם היה מעמדם של היהודים תלוי על בלימה והם היו צפויים תדיר לגירושים, בעיקר מן הערים. במרחב זה שררה הגירה יהודית פנימית, מן הערים אל הכפרים, בשל הלחץ שהפעילו העירונים בדרישה לגרש את היהודים מתחומיהם. רק האימפריה העותמנית וממלכת פולין-ליטא במזרח-אירופה אפשרו הגירת יהודים אליהם ובהם התפתחו הקיבוצים היהודיים הגדולים של התקופה.

הגורם הכלכלי מתבלט יותר ויותר כגורם מרכזי בעיצוב הגורל היהודי באירופה בתקופה זו. היהודים מתקבלים בברכה בשטחים בהם השליטים המקומיים מעונינים בפיתוח וזקוקים להון נזיל. היהודים הם הגורם המתווך בין האצולה המקומית לבין האיכרים הצמיתים בפולין-ליטא ואף באזורים הכפריים בגרמניה; אך זה תפקיד כפוי טובה, שבו הופכים היהודים למכשיר ניצול בידי השליטים ולמטרה לשנאת המנוצלים. היהודים מילאו תפקיד מרכזי בסחר היי"ש בפולין ובסחר ההון בגרמניה, ושימשו כספקי האשראי העיקריים באזורים אלה. גם זה היה תפקיד כפוי טובה, כיוון שהיה כרוך באמצעים פסולים שהגבירו את השנאה אל היהודים.

מרד האיכרים האוקראינים והקוזקים (מסע חמלניצקי, 1648) ממיט על הקהילות היהודיות בפולין-ליטא טבח, הרס וחורבן, שכמותו לא ידעו היהודים מאז ימי מסעי הצלב וימי המגפה השחורה. ממדי החורבן שנויים במחלוקת, אך עובדה היא שיהדות פולין התאוששה במהירות ובתוך שנות דור שיקמה את מספריה ואף הגדילה אותם ושבה לאכלס את רוב המקומות והישובים שנחרבו.

מאורעות 1648 היכו הדים בכל תפוצות היהודים בעולם. הם העצימו את הציפייה המשיחית, שקנתה לה אחיזה גוברת והולכת ביהדות של שלהי ימי-הבינים, תוך עליית מחשבת המסתורין והקבלה והתבצרותה בצד מחשבת ההלכה. הקרקע הוכשרה להופעתו של משיח-השקר, שבתאי צבי. זו סחפה אחריה את רוב הקהילות היהודיות, על רבניהן, בכל רחבי האימפריה העותמנית ובאירופה, מזרח ומערב. המהירות בה התפשטה בשורת שבתאי צבי בכל רחבי העולם היהודי מלמדת עד כמה עמוקה וחזקה היתה אחיזת הקבלה ותורת הגאולה, בעיקר בפיתוחה הלוריאני, בקרב היהדות במאות ה-16 וה-17.

פרשת שבתאי צבי היתה כישלון צורב. היא שימשה עדות עגומה למצב הרוחני והנפשי בו היתה נתונה היהדות על סף העת החדשה. המנהיגות התורנית עשתה מאמץ אדיר כדי לעבור לסדר היום המסורתי ולדכא ולהעלים את שיירי השבתאות. אך השבתאות המשיכה לתסוס במסתרים ובמחתרת, בכל פינות העולם היהודי; ואילו בתחומי האימפריה העותמנית, בבלקנים, לבשה גם צורה גלויה ומאורגנת.

במאה ה-17 מתחדש הישוב היהודי במדינות הריכוזיות החדשות של המערב – בצרפת, בהולנד ובאנגליה. התחדשות זו קשורה בשתי תופעות נפרדות, שהצטלבו זו בזו: יציאתם של צאצאי משפחות אנוסים, מספרד ומפורטוגל, מחמת האינקוויזיציה, והשיטה המרקנטיליסטית, שאפיינה את מדיניותן הכלכלית של המדינות האירופיות, במרכז-אירופה ובמערבה. מדיניות זו עודדה בדרך כלל כניסת "נוצרים חדשים" או יהודים בעלי אמצעים ויכולת מסחרית מוכחת. מדינות שבהן היתה עדיין חזקה השפעת הכנסיה הקתולית, המנהלת מלחמת מאסף עזה על עמדותיה באירופה, הונצחו המגבלות על התפתחות היישובים היהודיים או כניסת יהודים נוספים. צרפת, שבה חזקה עדיין השפעת הקתוליות, ממשיכה אמנם למנוע כניסת יהודים, אך סיפוחה של אלזס-לורין, על פי תנאי שלום וסטפאליה (1648), כופה עליה גם סיפוחם של כמה אלפי יהודים, תושבי החבל, וגורמת לחידוש הישוב היהודי בארץ זו. לעומת זאת, במדינות שבהן גברה ידה של הפרוטסטנטיות מלכתחילה נטה הקו לסובלנות דתית, נפתחו השערים לכניסת יהודים, וחיים יהודיים החלו משגשגים שם.

במחצית השניה של המאה ה-17 התפתחה במהירות הקהילה היהודית באמסטרדם והיתה למרכז היהודי הרוחני החשוב באותו זמן. בזכותה של קבוצת הוגי דעות ממוצא אנוסי ניתן כאן ביטוי למפגש הדרמטי בין היהדות לבין הנצרות, כפי שחוו אותו היהודים האנוסים בספרד ובפורטוגל, במאמציהם לחזור אל היהדות. אחת התוצאות החשובות והפוריות של המפגש הזה היתה צמיחתה של מחשבה עצמאית, בעלת סממנים פרוטו-חילוניים, שבמעגל היהודי נודעה לה בשעתה אמנם רק השפעה מוגבלת, אך בעולם המחשבה הנוצרי השפעתה היתה גדולה הרבה יותר. תוצאה בלתי צפויה אחרת היתה צמיחתה של ספרות יהודית ביקורתית נועזת כנגד הנצרות, וזו הולידה מיד תגובת-נגד של הוגי דעות ותיאולוגים נוצרים, שהוטרדו מאד מדברי ההתקפה על הנצרות. תגובת-נגד זו סיפקה כמה מכתבי היסוד המוקדמים של האנטישמיות המודרנית.

בתקופה זו הונחו היסודות לישובים היהודיים בעולם החדש. גם כאן היתה התרומה האנוסית מכרעת. צאצאי האנוסים שקיוו למצוא כאן מקלט מידה הארוכה של האינקוויזיציה התבדו עד מהרה בצורה אכזרית. רק בתקופת שלטונה הקצר של הולנד, באזורים מסוימים של ברזיל, יכלה הקהילה היהודית הראשונה בעולם החדש לשגשג. עם שובם של הפורטוגלים, נאלצו היהודים  לגלות משם ומרכז הכובד של ההתיישבות היהודית בעולם החדש עבר לאמריקה הצפונית, אל הולנדיה החדשה. ההתחלות היו מהוססות; אך הן קיבלו חיזוק ותנופה משעברו שטחי הולנדיה החדשה לידי האנגלים. במושבות האנגליות החדשות זכו היהודים בחופש פולחן ובזכויות אזרח כמוהן לא ידעו בשום מקום אחר בעולם.

 

מבוא

 1713-1648, אירופה, אנגליה  סגור לתגובות על מבוא
דצמ 302014
 

שיבת היהודים לאנגליה, לאחר שסולקו ממנה לחלוטין בגירוש 1290, תחילתה בהסתננות משפחות אנוסים, יוצאי ספרד ופורטוגל, שמצאו מקלט מחקירות האינקוויזיציה, בצרפת ובארצות השפלה. משפחות אנוסים התיישבו בלונדון עוד בימי הנרי השמיני; אך מושבת האנוסים סולקה מלונדון ב-1609 באשמת פעילות יהודית חשאית. ב-1632 התיישבו בלונדון משפחות אנוסים שיצאו מרואן בצרפת, ובראשם אנטוניו פרננדז (אחר כך קרא […]

1656

 1713-1648, אירופה, אנגליה  סגור לתגובות על 1656
דצמ 302014
 

25 ביוני –מועצת המדינה של אנגליה קיבלה החלטה המתירה פולחן יהודי פומבי ברחבי הממלכה. חודשים אחדים לאחר מכן שכרו אנוסי לונדון בית בקריצ'רץ' ליין (Creechurch Lane ) כדי שישמש "בית-הכנסת הלונדוני הראשון של שיבת ישראל". בית-כנסת זה שימש את הקהילה הספרדית עד שנת 1701.

1673-1660

 1713-1648, אירופה, אנגליה  סגור לתגובות על 1673-1660
דצמ 302014
 

מותו של קרומבל ב-1658 הישרה אי-ביטחון בקרב היהודים; אך עם הרסטורציה (חידוש המלוכה ב-1660) ותחת שלטונו של צ'רלס השני, אושר מחדש מעמדה החוקי של הקהילה היהודית בלונדון, וזו אף הגדילה את מספריה כתוצאה מכניסת משפחות אנוסים נוספות, והותר לה להקים בית-כנסת (1667). קהילה ספרדית קטנה קמה גם בדבלין שבאירלנד. יהודים אלה נמשכו למקום בעקבות פעילות […]

1664

 1713-1648, אירופה, אנגליה  סגור לתגובות על 1664
דצמ 302014
 

נתקבל חוק "בתי התפילה החשאיים" (Conventicle Act) האוסר על התוועדות לתפילה שלא לפי הנוסח האנגליקני. היהודים שחששו פן יופעל חוק זה גם כנגדם, פנו ישירות אל המלך צ'רלס השני, וזה אישר מחדש בכתב את מעמדם החוקי של היהודים באנגליה. מועצת העיר לונדון עתרה למלך ב-1664 כנגד ריבוי מספר היהודים; אך צ'רלס השני הבהיר כי כל […]

1685

 1713-1648, אירופה, אנגליה  סגור לתגובות על 1685
דצמ 302014
 

מספר היהודים בממלכה נאמד בכ-90 משפחות אנוסים לשעבר. גם יורשו של צ'רלס, ג'ימס השני, שהחזיק בקתוליות, המשיך במדיניות ההגנה על היהודים. סוחרים יהודים בבורסה, שנאסרו באשמת אי-השתתפות בתפילה הנוצרית, שבה חייבים כל סוחרי הבורסה, שוחררו בפקודת המלך, בטענה כי אבד הכלח על החוק המחייב השתתפות כל הסוחרים בבורסה בתפילה זו.

1689

 1713-1648, אירופה, אנגליה  סגור לתגובות על 1689
דצמ 302014
 

עם המלכתו של ויליאם מאוראניה, לאחר "המהפכה המהוללת", נסללה הדרך לכניסת יהודים פורטוגזים, ספרדים וגם אשכנזים, מהולנד לאנגליה, רובם ככולם סוחרים וסרסורי כספים. נוכח ההתפתחויות הדרמטיות בממלכה נצטוו חברי הקהילה שלא להתערב בעניינים מדיניים בכל צורה שהיא. המהגרים היהודים מהולנד, רובם ככולם ממוצא אנוסי, הביאו עמם גם את ריבוי הדעות, ההשקפות וההשפעות הרוחניות, שהפרו והתסיסו […]

1690

 1713-1648, אירופה, אנגליה  סגור לתגובות על 1690
דצמ 302014
 

קהילה אשכנזית נפרדת הוקמה בצד הקהילה הספרדית, עם בית-קברות משלה. ב-1706 חל פילוג בקהילה האשכנזית, כאשר פלג בהנהגת מרקוס מוזס, חתנה של גליקל מהמלין, הקים בית-כנסת משלו. היהודים הספרדים לא ראו בעין יפה את כניסתם של האשכנזים, הן על רקע תרבותי והן על רקע מעמדי. רוב המשפחות הספרדיות נמנו על מעמד הסוחרים הגדולים; לא כן […]

1697

 1713-1648, אירופה, אנגליה  סגור לתגובות על 1697
דצמ 302014
 

מספר היהודים המורשים לפעול בבורסה של לונדון הוגבל ל-12.