בכל תחומי ממלכת מוסקבה הישנה לא היתה דריסת רגל ליהודים. ב-1654 פרשו הרוסים את חסותם על חמלניצקי ועל שטחי אוקראינה וכתוצאה מן המלחמה נגד פולין, שנמשכה בין השנים 1654 ל-1667, השתלטו הרוסים לא רק על אוקראינה, כי אם גם על שטחי רוסיה הלבנה וליטא. אוקראינה התרוקנה מיהודיה אחרי שואת חמלניצקי; אך בליטא וברוסיה הלבנה נתקלו הכובשים הרוסים בקהילות יהודיות גדולות. המדיניות הרוסית היתה בדרך כלל לגרש את היהודים מן הערים הגדולות. כך גורשו יהודי וילנה, מוהילב וויטבסק. רבים מן היהודים, בעיקר מאלה שהועברו אל שטחי רוסיה כשבויי מלחמה, אולצו להתנצר. על פי הסכם השלום בין פולין ורוסיה ב-1667 (שלום אנדרוסובו – Andrussovo), הורשו היהודים שלא התנצרו לחזור אל תחום פולין. על פי הידיעות שרווחו בקרב יהודי פולין, חלק מן היהודים הרוסים שנאנסו להמיר דתם שמרו בסתר על יהדותם.
גם לאחר המלחמות עם הפולנים, שהביאו להרחבת שטחה של ממלכת רוסיה כלפי מערב, לא שינו הרוסים את הקו המתנגד לכניסת יהודים לתחומי הממלכה. בהסכמי השלום הבאים שנכרתו עם פולין, בשנים 1678 ו-1686, ניתן חופש תנועה לסוחרי שתי הארצות "להוציא את היהודים". ועם זאת, הסתמנה חדירה מחודשת של יהודים, סוחרים בעיקר, מאוקראינה המערבית לאוקראינה המזרחית, שסופחה […]
פטר הגדול דחה פנייה מצד יהודי אמסטרדם להתיר פעילות של סוחרים ובעלי-מלאכה יהודים בממלכה, בדומה למדיניות הדלת הפתוחה שהנהיג פטר כלפי זרים בני המערב כדי לזרז את פיתוחה של רוסיה, באמרו: "האמינו לי – עדיין לא הגיעה השעה לקרב את שני העמים. אמרו ליהודים, שאני מודה להם על הצעתם ומבין כמה טוב היה לקבלה; אבל […]
בקייב נאלץ הצאר פטר להתערב בכוח כדי לדכא את התקוממות הסטודנטים באקדמיה המקומית כנגד שלטונות העיר שדרשו מהם להפסיק את ההתנפלויות על היהודים המגיעים לעיר מן הגבול הפולני, לרגל מסחרם. בחבלי הספר האוקראינים, שסופחו לרוסיה, התחדש הישוב היהודי קמעה-קמעה, בעיקר בכפרים.
בעיירה גורודניה, צ'רניגוב, נרקחה עלילת דם, נוסח פולין, כנגד פונדקאי יהודי. הפרשה חיזקה את דעתו של הצאר פטר כי אין לעודד כניסת יהודים לתחומי הממלכה.
הצאר העניק רשיון ליהודים לקיים מסחר סיטוני בקייב ובכך נתאפשרה התפתחות ישוב יהודי בקייב. במסעי המלחמה שלו נגד השבדים, בתחומי פולין, נהג הצאר לגבות סכומי כופר כבדים מן הקהילות היהודיות שתחת שליטתו. במקרה אחד פעל בתקיפות כנגד מעשי ביזה והתנפלות מצד חיל המצב הרוסי בעיר מסטיסלב על היהודים.
הדי השואה שניתכה על הקהילות היהודיות בממלכת פולין, בשנים 1656-1648, התגלגלו בכל רחבי העולם היהודי, בעיקר בקהילות היהודים בארצות המערב ובתחומי האימפריה העותמנית. אל ערי הנמל הגדולות בחופי טורקיה – קושטא, סלוניקי ואיזמיר – הביאו הטטרים את אלפי השבויים היהודים לפדיון. הקהילות היהודיות בערי טורקיה, בעיקר בקושטא, התגייסו בכל מאודם כדי לפדות את השבויים היהודים. […]