מבוא

 1713-1648, אפריקה, מצרים  סגור לתגובות על מבוא
דצמ 302014
 

הקהילה היהודית במצרים בדומה לרוב ארצות המגרב התפצלה בין שלוש עדות – המוסתערבים (היהודים המקומיים), המוגרבים (שהגיעו לכאן מארצות המגרב) וה"איטלקים" (צאצאי משפחות אנוסים, שהגיעו לכאן מאיטליה). כל עדה קיימה בית כנסת ומוסדות משלה.

מצב היהודים במצרים שתחת שלטון התורכים, במאה ה-17, היה תלוי במידה רבה בגחמותיהם של המושלים שנשלחו לכאן מן השער העליון בקושטא. אחד מסימני שקיעתה של האימפריה העותמנית היתה החלופה הגדולה של המושלים שנשלחו לכאן מקושטא; וסימן אחר היתה העריצות הגוברת של המושלים המקומיים, שעינם היתה לבצעם. פגיע במיוחד בתקופה זו היה מעמדו של הצֶ'לֶבּי, הנגיד היהודי, שבדרך כלל מילא גם תפקיד של שר האוצר בשרותו של המושל העותמני. הוצאתו להורג של הצ'לבי היהודי בתואנה של שחיתות הפכה לעניין שכיח. כך הוצא להורג הצ'לבי אבא איסכנדרי ב-1620; הצ'לבי שהחליף אותו הוצא להורג אף הוא לאחר זמן; ב-1650 הגיע למצרים מושל תורכי חדש, סילידאר אחמד פחה, וזה הביא עמו את עוזרו היהודי חיים פרץ, אותו מינה כצ'לבי. לרוע מזלם, פקדו את מצרים אסונות טבע בשנה הראשונה לכהונתם. הסולטן ציווה להחזירם לקושטא ושם הוצאו להורג. המושל החדש, מוחמד ראזי פחה, מינה את היהודי יעקב ביבאס כצ'לבי; אך כעבור זמן מה רצח ראזי פחה את ביבאס, כיוון שנתקנא בעושרו. ב-1661 מונה רפאל בן יוסף הין כצ'לבי בידי המושל איברהים פחה. ב-1669 התמנה קראקוש עלי פחה כמושל מצרים. זה התקנא בעושרו המופלג של הין והוציא אותו להורג לאחר שטפל עליו אשמת שחיתות. משרת הצ'לבי בוטלה לאחר מכן. בין השנים 1669-1609 הוצאו להורג במצרים שישה צ'לבים יהודיים. ניתן על כן למצוא קווי דמיון בין מעמדם וגורלם של אנשי החצר היהודיים במצרים ובארצות המגרב לבין גורלם של אנשי החצר היהודיים בגרמניה באותה תקופה.

1666

 1713-1648, אפריקה, מצרים  סגור לתגובות על 1666
דצמ 302014
 

התסיסה השבתאית קיבלה בקרב הקהילה היהודית במצרים ממדים נרחבים. הצ'לבי רפאל יוסף קשר קשר אמיץ עם שבתאי צבי, בזמן שזה שהה בקהיר ב-1663 כשליח יהודי ירושלים, והפך תומך נלהב במשיחיותו של שבתאי צבי. אלפיים מיהודי אלכסנדריה חגרו שק ועשו תיקוני תשובה על פי מצוות שבתאי צבי ונתן העזתי נביאו. ממצרים פשטה התסיסה השבתאית לארצות המגרב.