לאחר תקופה ממושכת של התפוררות השלטון המרכזי ואנרכיה, מצליחים העלווים (המתייחסים לעלי, חתנו של מוחמד) להתבסס בשלטון. מולאי אל-רשיד (1672-1660), מייסד השושלת השולטת במרוקו עד עצם היום הזה, משתלט על פאס ובין התומכים בו היו גם יהודים. על יחסו ליהודים יש גרסות שונות, ונראה שידע תמורות וסבל ממצבי רוח משתנים כלפי היהודים.
עם מותו של אל-רשיד עלה לשלטון אחיו מולאי איסמעיל (1727-1672), שנסתייע אף הוא בידידיו היהודיים. הסוחר יוסף מימאראן הילווה לו כסף כדי להקים צבא ולהשתלט על פאס. שלטונו הממושך של אסמעיל הביא יציבות וביטחון למרוקו ובתוך זה גם ליהודים. כמה מן המשפחות המכובדות – מימאראן, טולדנו, בן-עטר, פינטו – זכו לעמדות השפעה בחצרו של איסמעיל […]
שנות בצורת קשה בפאס. רבים מתו ברעב. כאלף מיהודי העיר התאסלמו. תופעה זו חזרה על עצמה במקומות שונים בעתות חירום, כאשר התאסלמות נראתה כמוצא האחרון ליהודים במצוקה. על פי ההלכה לא נחשב האסלאם כעבודה זרה וההתאסלמות נראתה חמורה פחות מאשר ההתנצרות.