כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה

המלך פרידריך הראשון, עם עלייתו לשלטון (1713), יוזם חקיקה שתכליתה להסדיר את מעמד היהודים ולרסן את גידול מספרם בברלין ובממלכה. "תקנת היהודים" התירה להם לרכוש בתים בברלין (אך מספרם לא יעלה על 120 בתי-אב), לעסוק במלאכות ולפתוח חנויות, בתמורה לתשלום של 8,000 טאלרים. מאידך גיסא, זכות הישיבה תעבור בירושה רק לבן יורש אחד. לבן שני […]

הקיסר ההבסבורגי קרל ה-6 (1740-1685), שנודע בנטייתו האנטי-יהודית, הוציא חוק להגבלת נישואי יהודים במורביה, בוהמיה ושלזיה – "חוק הפאמיליאנטים" (Familiantengesetze – שכונה בפי היהודים "גזירת השניוֹת"). החוק בא לקבע את מספרי היהודים – 8,451 משפחות בבוהמיה, 5,106 במורביה ו-119 בשלזיה. למשפחות ניתנו מספרים ויהודי לא הורשה להינשא ולהקים משפחה, אלא אם כן החזיק ברשותו את […]

על פי המלצת "ועדת היהודים", שהוקמה בפרוסיה ב-1720, עוצב "התקנון הכללי ליהודים" ("הפריבילגיה הכללית ליהודים"), ולפיה שוב הוטלו מגבלות חמורות על עיסוקי היהודים, במסחר ובמלאכה, נאסרה עבודת האדמה, נאסרה החזקת מזקקות ופונדקים, נאסרה הרוכלות, נאסרה רכישת בתים, והושמו סייגים להכללת ילדים בכתבי-חסות שניתנו ליהודים. זכות ישיבה בפרוסיה ניתנה ליהודים זרים שברשותם 10,000 טאלרים. למרות ההגבלות […]

כיבוש שלזיה בידי פרידריך השני, מלך פרוסיה, סיפח המוני יהודים לממלכה; אלה המשיכו להחזיק בזכויותיהם הישנות ולא הוחלה עליהם החקיקה היהודית הפרוסית. ועם זאת, יזם פרידריך השני הקמת מוסד "רב ראשי" ליהודי שלזיה, כחלק ממגמה ברורה של הממשל לצמצם את האוטונומיה היהודית ולהגביר את שליטת הממשלה על הקהילה היהודית.