סוחרי העיר נאנט קיבלו אישור מלכותי לגרש את הסוחרים היהודים שנאחזו בעיר.
יהודי בורדו רכשו רישיון (פריבילגיה) מלכותי לסחור בכל רחבי צרפת. לאות תודה אספו סכום של 6,000 פרנק לרכישת אניית-מלחמה לצי המלכותי.
באלזס פרצה מהומה סביב מכירת קבלות מזויפות על פרעון חובות ליהודים בקרב האיכרים. הפושעים נשפטו ונענשו; אך הפרשה כולה הסעירה את הרוחות והגבירה את האיבה כלפי היהודים.
סרף-בר פנה למנדלסון בבקשה לסייע לו בחיבור תזכיר למועצת המלך בפריס, להרחבת זכויותיהם של יהודי אלזס. מנדלסון הפנה תזכיר זה לדוהם וזה כלל אותו בחיבורו הידוע, שקרא לשיפור מעמדם האזרחי של היהודים.
ינואר. תודות להשתדלותו של סרף-בר, יצא צו מטעם המלך לואי ה-16 המבטל את "מס הגוף" (Leibzoll ) המוטל על היהודים באלזס. יולי. פורסמה התקנה החדשה על יהודי אלזס ולפיה ניתן מעמד חוקי לכל ההגבלות שכבר הונהגו כלפי היהודים על ידי הרשויות המקומיות השונות – האצולה הפיאודלית (הסניורים) והערים. מטרת החוק היתה לעצור בעד כניסת יהודים חדשים אל […]
מבוא
בשטחי גרמניה גדל מספר היהודים, על פי הערכה, מ-25,000 בתחילת המאה ה-18 ל-60,000 עד 70,000 באמצע המאה. גידול זה חל למרות המדיניות שהיתה נקוטה אצל השליטים בנסיכויות השונות ובפרוסיה ביתר שאת – להגביל את מספר היהודים בתחומי הממלכה ולהצר את חופש פעולתם. אך כיוון שהקו המנחה ביחס ליהודים אצל השליטים, ששקדו על פיתוח המדינה הריכוזית […]
1714
המלך פרידריך הראשון, עם עלייתו לשלטון (1713), יוזם חקיקה שתכליתה להסדיר את מעמד היהודים ולרסן את גידול מספרם בברלין ובממלכה. "תקנת היהודים" התירה להם לרכוש בתים בברלין (אך מספרם לא יעלה על 120 בתי-אב), לעסוק במלאכות ולפתוח חנויות, בתמורה לתשלום של 8,000 טאלרים. מאידך גיסא, זכות הישיבה תעבור בירושה רק לבן יורש אחד. לבן שני […]