במגפה שפרצה בירושלים מתו רבים מיהודי העיר.
קבוצה של עשרות קראים, בהנהגת שמואל בן אברהם הלוי, עלו מדמשק והתיישבו בירושלים. הקהילה הקראית הקטנה התנהלה בחסות הקהילה הספרדית. היחס אליהם היה בדרך כלל סובלני ופקידי קושטא טיפלו גם בענייניהם ותמכו בהם.
פקידי קושטא יזמו תקנה המכוונת לווסת את העלייה לארץ ולהגדיל את הכנסות הישוב היהודי שם – "תקנת דמי הסכמה" – ולפיה כל עולה לארץ-ישראל היוצא מנמלי תורכיה ויוון באניות שנחכרו בידי פקידי קושטא חייב לשלם 10 גרוש לפקידי קושטא (סכום זה הועלה ל-20 גרוש ב-1760), כ"דמי הסכמה" על טיפולם בעלייה. בשל השיפור בארגון הנסיעה לארץ-ישראל, […]
נתגלתה מעילה גדולה בקופת הכולל, בסכום של 10,000 גרוש. פקידי קושטא הקימו ועדת חקירה בהרכב שלושה רבנים. ראש הפקידים, רחמים הכהן, זוכה מאשמה; אך הפרשה הוסיפה להסעיר את הקהילה היהודית ופילגה אותה בין שני מחנות במשך עשר שנים. ר' יעקב ישראל אלגאזי, ראש המקובלים בירושלים, נבחר לשמש כרב הראשי של העיר. הוא עלה לארץ בשנות […]
ברעש אדמה נפגעה העיר צפת קשה. כאלפים מתושביה נהרגו, בתוכם כ-150 יהודים. מספר היהודים שחיו בעיר נאמד בכ-200. עד לחידוש הישוב היהודי בטבריה, ב-1740, צפת היתה הקהילה היהודית היחידה בגליל. בעקבות הרעש עזבו שרידי הקהילה היהודית את העיר. היו שעקרו לטבריה, והיו שהתיישבו בכפרי הסביבה, בכפר יאסיף ובשפרעם. בכפר יאסיף התגוררו, מאז שנות הארבעים, כעשר משפחות […]
יהודי צפת שוב נקלעו למצוקה בשל המלחמה שפרצה בין ד'אהר אל-עמר לבין בנו, מושל צפת.
משלחת של ארבעה רבנים יצאה מטעם קהילת ירושלים לקושטא, כדי להביא להדחתו של רחמים הכהן, הפרנס השנוי במחלוקת, שנהנה מחסותו של הפחה של ירושלים. בין חברי המשלחת היה ר' חיים יוסף דוד אזולאי.
קבוצה של שלושים עולים ממזרח-אירופה, ובראשם שני אישים מחוגו של הבעש"ט – ר' נחמן מהורודנקא ור' מנחם-מנדל מפרימישליאן – הגיעו לארץ. חברי הקבוצה התיישבו בטבריה ובצפת. בשל נוכחות שני האישים החסידיים בקבוצה זוהתה עלייתם כ"עליית חסידים", אף שרוב חבריה לא היו חסידים כלל. עלייה זו זכתה לפרסום תודות לחיבור "ספר מסעות ארץ הגליל", פרי עטו […]
ד'אהר אל-עמר נהרג בקרב עם התורכים ליד עכו. בכך נסתיימה שליטתו הממושכת של ד'אהר אל-עמר על הגליל. אחמד אל-ג'אזר, קצין בוסני, מונה לוואלי של צידון והיה לדמות הדומיננטית בארץ-ישראל עד 1804. ביחסיו עם היהודים המשיך את מדיניות קודמו והשקיע מאמץ מיוחד בשיקום הישוב היהודי בצפת.
שיירה של מאות עולים, בהנהגת קבוצת חסידים ובראשם ר' מנחם-מנדל מוויטבסק, ר' אברהם מקוליסק ור' ישראל מפולוצק, מן המרכז החסידי ברייסין, הגיעו לארץ, דרך קושטא. עלייה זו מהווה נקודת ציון בתולדות העליות לארץ-ישראל, שכן היא מסמנת את מגמת התגברות העליה לארץ וגידול הישוב היהודי בה, בעיקר מתחילת המאה הי"ט. נראה שהגורם העיקרי לעליית החסידים בשעה […]