שליח מיוחד, ר' משה בכר שמואל מיוחס, יצא מירושלים לקושטא כדי לבקש את התערבות הקהילה היהודית המבוססת שם למען תושבי ירושלים הכורעים תחת נטל החוב לנושים המוסלמים, ירושת הקהילה האשכנזית שהתפוררה. בהנהגת ר' מרדכי אלפאנדארי, מפרנסי הקהילה בקושטא, שהיו לו מהלכים בקרב השלטונות, הוחל בפעולה מאורגנת למען יהודי ירושלים.
ביזמה משותפת של השלטונות העותמניים ושל הקהילה היהודית בקושטא יצאו שני שליחים לירושלים למצוא פתרון לשאלת חובותיהם של יהודי ירושלים. שליחות זו הניבה הסכם להסדר החובות ("פשר"), לפיו יוחזר חוב בסך 60,000 גרוש בתשלומים קבועים במשך עשר שנים. על ביצוע ה"פשר" היתה אחראית הקהילה היהודית בקושטא. לשם כך הוקם בקושטא גוף בשם "ועד פקידי ירושלים […]
בחברון נוסד "ועד פקידי חברון בקושטא", על פי הדגם של ועד פקידי ירושלים, כדי לטפל בחובותיה הכבדים של הקהילה היהודית שם. הוועד הוקם תודות להשתדלותו של המקובל ר' גדליה חיון, שנשלח כשד"ר מחברון לקושטא. בהשפעתו הוקמה גם ישיבת המקובלים "בית-אל" בירושלים. היא היתה מרכז לפעילות שבתאית חשאית. בשנות השלושים והארבעים ניכרה התעניינות גוברת של נדבנים […]
שליט הגליל, ד'האר אל-עמר, לאחר שקבע את מושבו בטבריה, פנה אל פקידי קושטא בבקשה שיסייעו לו ליישב את טבריה מחדש ביהודים. הוא פנה אל ר' חיים אבולעפייא (1744-1660), הרב של הקהילה היהודית באיזמיר, והציע לו לעבור לטבריה. הרב, על אף גילו המופלג, נעתר לפנייה כיוון שהאמין כי תקומת טבריה קשורה בביאת המשיח. פקידי קושטא שלחו […]
עם חידוש הישוב היהודי בטבריה, הוקם שם "ועד פקידי טבריה". בכל ארבע ערי הקודש – ירושלים, חברון, טבריה וצפת – פעלו ועדים מטעם פקידי קושטא. עליהם הוקם ועד-גג – "ועד פקידי ארץ-ישראל", שתיאם את גביית הכספים וחלוקת הכספים בין הקהילות בארץ-ישראל. חיכוכים פרצו בין ועדי הקהילות היהודיות על רקע כספי החלוקה, כיוון שחידוש הישוב היהודי […]
סוליימאן אל-ע'דם, מושל דמשק ואויבו המושבע של ד'האר אל-עומר, עלה על טבריה ושם עליה מצור. אבולעפייא השפיע על יהודי העיר לא לנטוש את העיר ולסייע בהגנתה. המצור הופסק זמנית על פי הוראה מדמשק.
המצור על טבריה חודש. אבולעפייא פנה אל פקידי קושטא בבקשה להתערב לטובת ד'אהר אל-עומר. אך השלטונות בקושטא תמכו במאמציו של סולימאן להדיח את ד'האר אל-עומר. רק מותו הפתאומי של סולימאן הביא להפסקת המצור.
במגפה שפרצה בירושלים מתו רבים מיהודי העיר.
קבוצה של עשרות קראים, בהנהגת שמואל בן אברהם הלוי, עלו מדמשק והתיישבו בירושלים. הקהילה הקראית הקטנה התנהלה בחסות הקהילה הספרדית. היחס אליהם היה בדרך כלל סובלני ופקידי קושטא טיפלו גם בענייניהם ותמכו בהם.
פקידי קושטא יזמו תקנה המכוונת לווסת את העלייה לארץ ולהגדיל את הכנסות הישוב היהודי שם – "תקנת דמי הסכמה" – ולפיה כל עולה לארץ-ישראל היוצא מנמלי תורכיה ויוון באניות שנחכרו בידי פקידי קושטא חייב לשלם 10 גרוש לפקידי קושטא (סכום זה הועלה ל-20 גרוש ב-1760), כ"דמי הסכמה" על טיפולם בעלייה. בשל השיפור בארגון הנסיעה לארץ-ישראל, […]