מבוא

 1789-1713, אפריקה, מרוקו  סגור לתגובות על מבוא
דצמ 312014
 

תקופה של אי-יציבות שלטונית ברביע השני של המאה ה-18 השפיעה קשה גם על מצב היהודים. נפגעו במיוחד הקהילות היהודיות שמצפון להרי האטלס התיכון – פאס, מכנאס, צפרו, תאזה – שסבלו מתגרת ידם של השבטים הברברים הפושטים על ערי החוף.

משנתייצב השלטון בימיו של הסולטן סידי מוחמד בן עבדאללה (1790-1757) נהנו סוחרים יהודיים מפריבילגיות מיוחדות, כדי לפתח את סחרה הבין-לאומי של מרוקו. כך קמה ושגשגה הקהילה היהודית הגדולה במוגדיר, שהפכה לעיר הנמל המרכזית של מרוקו. ייצור וסחר הסוכר היה מרוכז בידי סוחרים יהודיים. בסחר הימי של הארץ בלט תפקידם של היהודים.

העיר פאס שמרה על מעמדה כמרכז תורה ראשון במעלה במחצית הראשונה של המאה ה-18. מורה ההלכה הבולט בתקופה זו היה ר' יעקב בן צור. בחיבורו "משפט וצדקה ביעקב" כינס את פסיקות חכמי מרוקו לדורותיהם. במחצית השניה של המאה עלתה קרנה של מכנאס כמרכז חשוב של תורה. הדמות התורנית הבולטת בתקופה זו היה ר' רפאל בירדוגו (1823-1747), שכינויו היה "המלאך רפאל", על שום אורח חייו הנזירי המוקדש כולו ללימוד התורה. בין חיבוריו "שרביט הזהב", חידושים על הש"ס. שתי דמויות תורניות בולטות נוספות היו ר' יהודה בן עטאר, שכונה בפי יהודי פאס "רבי אלכביר", והרב שמואל בן אלבז.

העדר בתי-דפוס בצפון-אפריקה הקשה על פעילות החכמים ועל פרסום חיבוריהם. קהל קוראיהם נמנו על שכבה מצומצמת מאד בקהילות היהודיות. ידיעת התורה בקרב השכבות העממיות התנוונה. במקביל התגבר והתעצם בקרבן פולחן הקדושים והצדיקים, שהפך חלק בלתי נפרד ממסורתה הדתית של יהדות צפון אפריקה.