מבוא

 1814-1789  סגור לתגובות על מבוא
דצמ 312014
 

המהפכה הצרפתית, שצררה בכנפיה את ההכרזה על זכויות האדם ואת ייסוד המדינה האזרחית, מהווה נקודת ציון ומפנה דרמטי לא רק בתולדות העמים, כי אם גם בתולדות עם ישראל. הגל המהפכני לא נעצר בגבולות צרפת. מלחמות נפוליאון וכיבושיו הפיצו את עקרונות המהפכה והניחו אותם על ספם של המשטרים השמרניים ביותר באירופה. השאלה היהודית, שכבר תפסה מקום בולט בסדר יומן של הממשלות האירופיות במשך המאה השמונה-עשרה, קיבלה עתה חידוד נוסף: קודם היתה השאלה – האם ניתן לשלב את היהודים בחיי הממלכה הנוצרית? עכשיו השאלה היתה: האם ניתן למנוע מן היהודים את הזכויות המגיעות להם כבני-אדם? בוויכוח על זכויות היהודים עלתה הטענה המרכזית, שכבר נשמעה בדיונים הקודמים שניהלו הממשלות האירופיות: היהודים אינם דת כי אם אומה, והם אינם עשויים להתמזג בחברה האזרחית של אומה אחרת. שאלה זו לא הוכרעה לכאן או לכאן; וגם בקרב היהודים עצמם ניכרו ההיסוסים והלבטים אם יש לקבל בברכה את האמנציפציה המלאה, שיש בה כדי לפורר ולבטל את הקהילה היהודית הנבדלת. בצרפת ובארצות שנכנסו תחת השפעתה הכריע העיקרון הכללי. זה היה החידוש המהפכני שהביאה עמה המהפכה הצרפתית והוא היה עתיד לשנות את מצב היהודים בעולם כולו.

המשטרים האוטוריטריים במדינות מרכז ומזרח-אירופה, בקיסרות האוסטרו-הונגרית ובקיסרות הרוסית, מקום שם נמצאו הריכוזים היהודיים הגדולים, נמשכה המדיניות האמביוולנטית כלפי היהודים: מצד אחד, המאמץ להגביל את מספריהם, ומצד שני, המאמץ לתקן את היהודים ולהכשיר את הקרקע לשילובם בחיים המדיניים והאזרחיים. המגמה השלטת היתה להביא לביטול הזהות היהודית הנפרדת. לאמתו של דבר, זה היה הקו שהנחה גם את נפוליאון במדיניותו כלפי היהודים. דווקא על רקע היומרה להנהיג גישה נאורה במדיניות השליטים האבסולוטיים באירופה, בין במערב בין במזרח, בלטה לעין העובדה שליהודים דימוי שלילי ביותר, דימוי שניזון הן מעיסוקיהם של היהודים (מכירת יי"ש במזרח-אירופה והלוואה בריבית במרכז ובמערב אירופה) והן מהתבדלותם החברתית-דתית.

מרכזי הכובד של ההיסטוריה היהודית בתקופה זו מצויים מצד אחד בצרפת, בשל ההתפתחויות המהפכניות בה והשפעתן על גורל היהודים בעולם כולו, אף שמספרי היהודים בצרפת קטנים; ומצד שני, ברוסיה, שבה, לאחר חלוקת פולין השלישית, נמצא הריכוז היהודי הגדול ביותר.

חוגי המשכילים בציבור היהודי, בכל חלקי אירופה, קידמו בהתלהבות את הסיכוי למתן זכויות אזרח ליהודים. המדינה. הם היו מוכנים להרחיק לכת במימוש התיקונים שנדרשו מן היהודים כתנאי לשילובם בחיי הממלכה. לא כן החוגים האורתודוכסיים, שהפגינו התנגדות לכל יזמת האמנציפציה של היהודים, מחשש לפריצת הגדרות ולביטול הישות היהודית המסורתית. במזרח-אירופה ובמרכזה (רוסיה, פולין, אוסטרו-הונגריה ופרוסיה) נאחזו השלטונות בהסתייגויות האורתודוכסיות כדי לתרץ את השעיית מתן הזכויות ליהודים.

במרחב המוסלמי, מאפגניסטן ועד מרוקו, לא חלו שינויים משמעותיים במצבם של היהודים. אלה נשארו תלויים בגחמותיהם של השליטים המקומיים. מקום שהשלטון המרכזי היה יציב וחזק יותר, שם היה מעמדם של היהודים בטוח יותר. התערערות שלטונה של האימפריה העותמנית השפיע בדרך כלל לרעה על מצבם של היהודים. גם מן הבחינה הרוחנית היתה זו תקופה של סטגנציה ושקיעה. כל הזרמים והתנועות, שהסעירו והתסיסו את היורה היהודית באירופה, לא נגעו ביהודי המזרח ולא השאירו בהם רישום ניכר. כאן כאילו קפאו החיים היהודיים על עמדם. רק פלישתו של נפוליאון לאזור, ב-1799, זעזעה לרגע את הזירה והיתה בבחינת זיקוק אור ואות מבשר לבאות.

בארץ-ישראל מסתמנת מגמה של גידול בעליית יהודים לארץ, רובם חסידים מאירופה, וגידול מתון במספרי הישוב היהודי בארץ. במידה מסוימת ניתן לראות בהן התחלות של ישוב יהודי חדש בארץ, אף כי לא במונחים המוכרים לנו מימי התחלות המפעל הציוני בארץ.

בחצי הכדור המערבי, הרחק מן העולם הישן, תהליך האמנציפציה של היהודים מתנהל באורח כמעט טבעי. החוקה האמריקנית, ברמה הפדרלית, מעניקה ליהודים שוויון זכויות מלא. במדינות הברית השונות עדיין צריכים היהודים להיאבק על מימוש זכויותיהם, בצד הקתולים. ארצות-הברית היא הראשונה להגשים את המהפך השלם במצבם ומעמדם החוקי של היהודים. בסביבה החופשית של אמריקה לובשים החיים הקהילתיים של היהודים צורה שונה מזו המוכרת בכל קיבוצי היהודים בעולם. זו קהילה וולונטרית, שלא כל היהודים נוטלים בה חלק. הארגון הדתי הקהילתי הוא רודימנטרי. בהעדר רבנים, חזנים ואחרים משמשים כמנהיגים דתיים של הקהילה.

 

1789

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1789
דצמ 312014
 

תחילתה של המהפכה ביזמה שיצאה מן המלך לכנס את אספת המעמדות כדי להשיג אמצעים לחלץ את האוצר מן המשבר החמור שאליו נקלע. שלושת המעמדות – הכמורה, האצולה והעירונים – נקראו למנות את ציריהם לאספה, בתהליך דו-שלבי, שבו בני המעמדות בוחרים בוררים ואלה בוחרים את הצירים לאספה, כשאלה מצוידים ב"כתבי הקובלנות" (cahiers de doleance) של בני […]

1790

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1790
דצמ 312014
 

ינואר. יהודי בורדו שיגרו עצומה לאספה הלאומית ובה דרישה להעניק להם זכויות אזרח לאלתר. יש להבדיל בינם לבין יהודי אלזס,. היהודים האשכנזים, שבאו מן המזרח ואשר אינם עשויים לסגל עצמם לדרישות המדינה האזרחית. היהודים הספרדים, טענו בעלי העצומה, הם היהודים המקוריים, "בני יהודה", ואין לערבב אותם עם "היהודים בני שאר האומות". הבישוף טלייראן, שעליו הוטל […]

1791

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1791
דצמ 312014
 

18 בינואר. נכשלה ההצעה, שהועלתה באספה, להעניק זכויות אזרח לכמה מנכבדי הקהילה היהודית באלזס, ובראשם סרף בר. 7 במאי. האספה השוותה את מעמדה של הכנסייה הקתולית למעמדן של הכנסיות האחרות בשם עקרון חופש הדת. יהודי פאריס הודיעו כי בכוונתם להקים בית-כנסת בפאריס. מועצת העיר אישרה את הבקשה היהודית ובמקביל שבה ופנתה אל האספה הלאומית להכיר […]

1794-1792

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1794-1792
דצמ 312014
 

למלחמתה של צרפת המהפכנית נגד הקואליציה של מדינות אירופה נרתמו היהודים בהתלהבות. על פי הערכה שירתו כאלפיים יהודים בצבא צרפת. בבחירות לקונבנט בדצמבר 1792 ניצחו היעקובינים והמהפכה הצרפתית נכנסה לסחרור. תחת משטר הטרור של היעקובינים, בהנהגת רובספייר, היו זכויותיהם של היהודים מובטחות, משום שהיעקובינים, שגילו קנאות לעקרונות המהפכה, דיכאו כל ניסיון לבודד את המקרה היהודי. […]

1804-1794

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1804-1794
דצמ 312014
 

רובספייר הופל בסוף יולי 1794 ומיד הסתמן שינוי לרעה באווירה הציבורית כלפי היהודים. משטרו של רובספייר היה מזוהה עם ההגנה התקיפה על שיווי זכויותיהם האזרחיות של היהודים ועל שיתופם המלא בחיים הפוליטיים. עכשיו גונו חסידי רובספייר כיהודים או כ"אוהבי יהודים". התחדשו ההתקפות בעיתונות על תאוות הבצע של היהודים ועל עיסוקיהם המנוונים ברוכלות זעירה ובהלוואה בריבית. […]

1806-1805

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1806-1805
דצמ 312014
 

פניית הקהילות היהודיות סיפקה למשטרו של נפוליאון הזדמנות נאותה לגשת לארגונה מחדש של הקהילה היהודית בצרפת. במשך שנת 1805 קיים שר הדתות, פורטאליס, דיונים עם המנהיגות היהודית בפריס על ארגונם מחדש של הקהילות היהודיות, על בסיס הדת. מכל העסקנים היהודיים שהשתתפו בדיונים אלה רק זלקינד הורוויץ, משכיל ופובליציסט יהודי שקנה לו מוניטין בהעזתו ובדעותיו החופשיות, […]

1807

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1807
דצמ 312014
 

מושב הסנהדרין נפתח ב-9 בפברואר, ברוב פאר והדר. חברי הסנהדרין לבשו בגדי ייצוג מיוחדים וחבשו מגבעות שחורות. היא קיימה עשר ישיבות, עד שננעלה ב-9 במרס. הסנהדרין אישרה ללא ויכוחים את תשובות אספת הנכבדים לי"ב השאלות והרחיבה בסוגיות מסוימות. החלטות הסנהדרין הוצגו כפסקי הלכה. כך קבעה הסנהדרין כי השירות בצבא הוא בגדר מצווה והחיילים יהיו פטורים […]

1808

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1808
דצמ 312014
 

17 במרס. נפוליאון חתם על שני צווים – הצו להקמת הקונסיסטוריות היהודיות ברחבי צרפת (קונסיסטוריה מרכזית בפריס), והצו שנודע בשם "הצו המחפיר" ( Décret infâme ), ובו הגבלות על הפעילות היהודית בהלוואות, ביטול כל החובות ליהודים שאינם עולים בקנה אחד עם ההוראות החדשות, הגבלות קשות על חופש המסחר היהודי והטלת פיקוח קפדני על הפעילות המסחרית […]

מבוא

 1814-1789, אירופה, הולנד  סגור לתגובות על מבוא
דצמ 312014
 

מספר יהודי הולנד נאמד בכ-50,000 נפש, כשני אחוזים מכלל האוכלוסיה. מחציתם ישבו באמסטרדם (כעשרה אחוזים מכלל אוכלוסי העיר; עדיין הגדולה בקהילות היהודיות באירופה ואף בעולם כולו); ברוטרדאם ישבו למעלה מ-3,000 יהודים; בהאג ישבו למעלה מ-2,600 יהודים. השאר התגוררו בקהילות קטנות בכל רחבי המדינה. זו היתה הקהילה המפותחת ביותר בארצות המערב, מן הסתם תודות לעובדה שהולנד […]