1789

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1789
דצמ 312014
 

תחילתה של המהפכה ביזמה שיצאה מן המלך לכנס את אספת המעמדות כדי להשיג אמצעים לחלץ את האוצר מן המשבר החמור שאליו נקלע. שלושת המעמדות – הכמורה, האצולה והעירונים – נקראו למנות את ציריהם לאספה, בתהליך דו-שלבי, שבו בני המעמדות בוחרים בוררים ואלה בוחרים את הצירים לאספה, כשאלה מצוידים ב"כתבי הקובלנות" (cahiers de doleance) של בני המעמדות, בכל מחוז ובכל עיר. השאלה היהודית צפה ועלתה מיד בשתי צורות: היהודים, שרובם ישבו במחוזות אלזס ולוריין (לוטרינגיה), נמנע מהם להשתתף בתהליך ברירת הצירים לאספת המעמדות. רק ליהודים הספרדים, בבורדו, בבאיון ובאביניון, הותר להשתתף בבחירות, אך בשל מיעוטם לא זכו בייצוג באספה. לעומת זאת, תפסה השאלה היהודית מקום נכבד בכתבי הקובלנות של רוב המחוזות והערים, שבהם היתה נוכחות יהודית ניכרת. ברוב המקומות האלה היתה ההתייחסות ליהודים עוינת. במקומות אחדים, כמו בפאריס, נשמע קולם של דוברים ליברליים, שדרשו שיווי זכויות ליהודים.

אפריל. מנהיגם של יהודי אלזס, סרף-בר, שלח תזכיר אל שר האוצר נקר, וביקש לאפשר ליהודי אלזס להציג את קובלנותיהם באמצעות אחד הצירים הנוצריים של אלזס. בתגובה הודיע השר כי יהודי שלושת המחוזות, אלזס, לוריין ומץ, יוכלו לשלוח ששה נציגים משלהם לאספת המעמדות, באמצעות בחירות מיוחדות. עד לחודש אוגוסט השלימו יהודי אלזס את תהליך הבחירה, ושלחו את נציגיהם לפאריס. אך עד אז המהפכה כבר יצאה לדרך. אספת המעמדות הכריזה על עצמה כאספה לאומית; התקוממות עממית של האיכרים ושל העירונים על מוסדות המשטר הישן הרעידה את כל הארץ ואירועי המהפכה יצאו מכלל שליטה.

קובלנותיהם ודרישותיהם של נציגי יהודי אלזס פיגרו הרבה אחרי קצב המאורעות ומשמעותם, בעיקר בשל שמרנותם של הנציגים היהודיים. הם ביקשו הקלות ושיפורים במצב היהודים הנאנקים תחת כובד משטר האפליות, ואילו באספה הלאומית כבר נפתח הוויכוח סביב "הצהרת זכויות האדם והאזרח". בוויכוח זה, בסוגיית יחסי דת ומדינה, עלה בפעם הראשונה נושא זכויות היהודים. הכומר הפרוטסטנטי סנט-אטיאן יצא בתביעה גורפת לשיווי זכויות ללא הבדל דת, ובכלל זה גם היהודים, "העם שנעקר מאדמת אסיה, והריהו נע-ונד, נרדף ונידח זה 18 מאות שנים, ואשר היה מסגל בלי ספק את דרכינו ומנהגינו, אילו הניחו לו חוקינו דריסת רגל בקהלנו; עם זה אל לנו להוכיחו מפני חסרונותיו המוסריים, לפי שאלה הנם תולדת הברבריות שלנו, תולדת שפל המעמד אשר ברשעה כפינו עליו."

האספה הלאומית אימצה את עקרון חופש הדת וכללה אותו בהצהרת זכויות האדם והאזרח; אך הצירים היהודיים מאלזס-לוריין, שייצגו את חוגי הפרנסים והרבנים, התייחסו בחשדנות אל הבשורה החדשה. הם ביקשו לקיים את האוטונומיה היהודית, שהיתה נהוגה תחת המשטר הישן, ו"להשאיר את רבנינו ופרנסינו כשם שזה היה נהוג עד היום הזה". רק שתי קהילות יהודיות בלוריין התקוממו על עמדת הצירים ותבעו לסלק את כל סממני האוטונומיה היהודית ולראות בהם אזרחים שווים לכל דבר. ברוח זו התבטאו גם יהודי פאריס. בתזכיר שהגישו לאספה הלאומית הכריזו, כי הם מסתלקים "מן הפריבילגיה המקנה לנו זכות לקיים מנהיגים מיוחדים, נבחרים על ידינו וממונים על ידי הממשלה". בד בבד הדגישו את זיקתם העמוקה ל"דת שלנו, שהיא שונה מזו השוררת בצרפת".

היהודים הספרדים מבורדו הרחיקו לכת וטענו כי מרגע שהתקבל עקרון שיווי הזכויות הכלול בהצהרה של זכויות האדם והאזרח, אין מקום לחקיקה מיוחדת בעניין היהודים. מכל מקום, הם מבקשים להפריד בינם לבין יהודי אלזס, תהא מה שתהיה החלטת האספה כלפי יהודים אלה.

ספטמבר. נוכח גל של התקפות מחודשות על היהודים באלזס פנתה האספה הלאומית אל שלטונות אלזס ואל המלך בקריאה לספק הגנה ליהודים. הצירים היהודיים מאלזס הוזמנו להציג בפני האספה את מצוקת היהודים. גם במעמד זה לא חרגו הצירים היהודיים מעמדת השתדלנות המסורתית.

שני הדוברים הבולטים בהגנה על עניינם של היהודים באספה הלאומית היו האב גרגואר והרוזן סטניסלאס טונר-קלרמון. בדיון שהתקיים בסוף דצמבר על החלת עקרון שיווי הזכויות גם על קבוצות אוכלוסיה שעד כה הופלו בחוק, תבע קלרמון-טונר בתוקף שלא להוציא את היהודים מכלל זה. הציר האלזסי רייבל טען: "הנני רואה את היהודים כדרך שהם רואים את עצמם; אין הם חושבים עצמם לאזרחים." על כך השיב קלרמון-טונר: "ליהודים בתורת אומה אין לתת כלום; ליהודים בתורת יחידים יש לתת הכל. – – – צריך שיהיו לאזרחים, כיחידים. תאמרו, שאין רצונם בכך כל עיקר. – – – יגידו כן, ויגורשו מן הארץ. אין להסכים שיימצא ציבור של שאינם-אזרחים במדינה, אומה בתוך אומה." הציר רובספייר טען בתוקף רב, כי את שאלת היהודים יש לפתור על פי העיקרון הכללי ולא על פי כל מיני טענות לגופם של היהודים. לאחר דיון סוער, בו המחנה הליברלי עדיין פסח על שתי הסעיפים בשאלה מעמדם של היהודים, נמנעה האספה מהכרעה והחליטה לשוב ולדון בשאלה במועד מאוחר יותר (24 בדצמבר).

1790

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1790
דצמ 312014
 

ינואר. יהודי בורדו שיגרו עצומה לאספה הלאומית ובה דרישה להעניק להם זכויות אזרח לאלתר. יש להבדיל בינם לבין יהודי אלזס,. היהודים האשכנזים, שבאו מן המזרח ואשר אינם עשויים לסגל עצמם לדרישות המדינה האזרחית. היהודים הספרדים, טענו בעלי העצומה, הם היהודים המקוריים, "בני יהודה", ואין לערבב אותם עם "היהודים בני שאר האומות". הבישוף טלייראן, שעליו הוטל […]

1791

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1791
דצמ 312014
 

18 בינואר. נכשלה ההצעה, שהועלתה באספה, להעניק זכויות אזרח לכמה מנכבדי הקהילה היהודית באלזס, ובראשם סרף בר. 7 במאי. האספה השוותה את מעמדה של הכנסייה הקתולית למעמדן של הכנסיות האחרות בשם עקרון חופש הדת. יהודי פאריס הודיעו כי בכוונתם להקים בית-כנסת בפאריס. מועצת העיר אישרה את הבקשה היהודית ובמקביל שבה ופנתה אל האספה הלאומית להכיר […]

1794-1792

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1794-1792
דצמ 312014
 

למלחמתה של צרפת המהפכנית נגד הקואליציה של מדינות אירופה נרתמו היהודים בהתלהבות. על פי הערכה שירתו כאלפיים יהודים בצבא צרפת. בבחירות לקונבנט בדצמבר 1792 ניצחו היעקובינים והמהפכה הצרפתית נכנסה לסחרור. תחת משטר הטרור של היעקובינים, בהנהגת רובספייר, היו זכויותיהם של היהודים מובטחות, משום שהיעקובינים, שגילו קנאות לעקרונות המהפכה, דיכאו כל ניסיון לבודד את המקרה היהודי. […]

1804-1794

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1804-1794
דצמ 312014
 

רובספייר הופל בסוף יולי 1794 ומיד הסתמן שינוי לרעה באווירה הציבורית כלפי היהודים. משטרו של רובספייר היה מזוהה עם ההגנה התקיפה על שיווי זכויותיהם האזרחיות של היהודים ועל שיתופם המלא בחיים הפוליטיים. עכשיו גונו חסידי רובספייר כיהודים או כ"אוהבי יהודים". התחדשו ההתקפות בעיתונות על תאוות הבצע של היהודים ועל עיסוקיהם המנוונים ברוכלות זעירה ובהלוואה בריבית. […]

1806-1805

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1806-1805
דצמ 312014
 

פניית הקהילות היהודיות סיפקה למשטרו של נפוליאון הזדמנות נאותה לגשת לארגונה מחדש של הקהילה היהודית בצרפת. במשך שנת 1805 קיים שר הדתות, פורטאליס, דיונים עם המנהיגות היהודית בפריס על ארגונם מחדש של הקהילות היהודיות, על בסיס הדת. מכל העסקנים היהודיים שהשתתפו בדיונים אלה רק זלקינד הורוויץ, משכיל ופובליציסט יהודי שקנה לו מוניטין בהעזתו ובדעותיו החופשיות, […]

1807

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1807
דצמ 312014
 

מושב הסנהדרין נפתח ב-9 בפברואר, ברוב פאר והדר. חברי הסנהדרין לבשו בגדי ייצוג מיוחדים וחבשו מגבעות שחורות. היא קיימה עשר ישיבות, עד שננעלה ב-9 במרס. הסנהדרין אישרה ללא ויכוחים את תשובות אספת הנכבדים לי"ב השאלות והרחיבה בסוגיות מסוימות. החלטות הסנהדרין הוצגו כפסקי הלכה. כך קבעה הסנהדרין כי השירות בצבא הוא בגדר מצווה והחיילים יהיו פטורים […]

1808

 1814-1789, אירופה, צרפת  סגור לתגובות על 1808
דצמ 312014
 

17 במרס. נפוליאון חתם על שני צווים – הצו להקמת הקונסיסטוריות היהודיות ברחבי צרפת (קונסיסטוריה מרכזית בפריס), והצו שנודע בשם "הצו המחפיר" ( Décret infâme ), ובו הגבלות על הפעילות היהודית בהלוואות, ביטול כל החובות ליהודים שאינם עולים בקנה אחד עם ההוראות החדשות, הגבלות קשות על חופש המסחר היהודי והטלת פיקוח קפדני על הפעילות המסחרית […]